הבלאק אנד טנס המאיימים הציבו כמה מחסומים. זה היה יום שישי אחר הצהריים, בשנת 1920, בשכונת פורטובלו בדבלין. האזור כונה "ירושלים הקטנה", והיה לבה של הקהילה היהודית התוססת של העיר.
הבריטים צדו את מייקל קולינס, המנהיג המהפכני המפורסם של אירלנד. אנשי הבלאק אנד טנס היו בטוחים שלכדו אותו. אבל הם לא הבינו שרשת התמיכה בקהילה היהודית הזאת מוכנה להיכנס לפעולה.
קולינס מצא תחילה מחסה בביתו של ג'וזף קרבון, חבר הקהילה העברית של דבלין. אחר כך טיפס מעל חומה ונכנס לגינה של הרוורנד גודנסקי. עד מהרה הוא כבר היה מחופש ליהודי זקן בלבוש מסורתי.
כשבני השכונה עשו את דרכם לבית הכנסת המקומי ברחוב אדלייד, קולינס הצטופף בתוך הקבוצה כשהלכה לעבר מחסום. כשאנשי הבלאק אנד טנס עצרו אותו, קולינס השיב, כך מספרים, ב"ג'יבריש". הכוחות הבריטיים הניחו שזו יידיש, והניחו לקהל היהודים ולקולינס לעבור.
התרומה היהודית לעצמאות אירלנד
מעשיה של הקהילה היהודית באירלנד תמיד עלו על גודלה, שהגיע לשיאו, קצת פחות מ-4,000 נפש, במפקד של 1949. בין חברי הקהילה היהודית האירית הבולטים האחרים שסייעו לאירלנד לזכות בעצמאותה מבריטניה ב-1921:
רוברט בריסקו הבריח נשק עבור מייקל קולינס וה-IRA. בהמשך הפך לחבר ה-TD (חבר פרלמנט) היהודי הראשון באירלנד ולראש העיר (לורד מייור) של דבלין.
אסטלה סולומונס עמדה בלב הרשת המהפכנית של אירלנד, נתנה מחסה למתנדבים והסתירה נשק, פעם אחת מתחת לירקות שאספה לסדרי פסח.
מייקל נויק היה עורך דין בולט שהגן על אסירי ה-IRA ועבד בצמוד למהפכנים ארתור גריפית' ומייקל קולינס.
הרב הראשי יצחק הרצוג כונה בפי הבריטים "הרב של שין פיין" בשל תמיכתו הנלהבת בעצמאות אירלנד ובשל העובדה שדיבר אירית שוטפת. הוא עבד בצמוד לבריסקו ולאמון דה ואלרה, שלימים היה לראש ממשלת אירלנד.
עזרה שנשכחה בימי הרעב הגדול באירלנד
אבל האירים לא רק ממעיטים בתמיכה המשמעותית שקיבלו מאחיהם ואחיותיהם היהודים באירלנד. כמעט אין גם שום הכרה בחבר הפרלמנט הלונדוני ליונל דה רוטשילד. הוא סייע לגייס באופן פרטי 600,000 ליש"ט לסיוע הומניטרי ב-1847 (כ-20 מיליון דולר כיום) בזמן הרעב הגדול באירלנד (1845–1852). זה היה הסכום הגדול ביותר בהפרש ניכר שגויס עבור אירלנד בתקופה הקטסטרופלית הזאת בתולדותיה.
לעומת זאת, האינדיאנים בני שבט הצ'וקטאו שלחו מאמריקה כ-170 דולר, וזכו למקום מיוחד בלבם ובתודעתם של האירים על מעשה הצדקה הזה, שעדיין מציינים אותו גם היום. תרומתו של ליונל דה רוטשילד כמעט אינה מוכרת בקרב האירים.
אנטישמיות באירלנד
ב-2026 האנטישמיות שוטפת את אירלנד. האומה תקועה בפסיכוזה אנטי-ישראלית קולקטיבית שאינה מסוגלת להבחין בין הקהילה היהודית שלה לבין מעשיה הנטענים של ישראל. כולם אשמים.
"ילדים יהודים קטנים חוזרים הביתה מבית הספר בוכים כי קראו להם 'רוצחי תינוקות'", אמר מוריס כהן מהמועצה היהודית המייצגת של אירלנד על המציאות שיהודי אירלנד מתמודדים איתה. "הרגשתי שאנשים קיבלו רשות לשנוא יהודים בגלוי."
המועצה היהודית המייצגת הביעה דאגה גוברת ממספר התקריות האנטישמיות המתרחשות באירלנד, אבל ממשלת אירלנד סירבה להכיר ברגשות האנטי-יהודיים הגוברים באירלנד, בתקשורת שלה, במוסדות החינוך שלה ובזירה הפוליטית שלה.
אירלנד לא רק שכחה איך יהודים סייעו לעצב את האומה שלה, אנשיה שכחו גם את ההיסטוריה שלהם עצמם. נקווה שזו פסיכוזה שהיא תוכל להתעורר ממנה בסופו של דבר. אבל אל תעצרו את הנשימה.
תגובות
הוסיפו את הקול שלכם