דלגו לתוכן הראשי
100%
קולותפוליטיקה

ההשפעה של קטאר היא הבעיה

יחסיה עם חמאס והדיווחים על מימון שהגיע לגורמים פוליטיים בישראל מחייבים דין וחשבון, ולא עוד גושפנקה דיפלומטית.

תורגם מאנגלית על ידי בינה מלאכותית

קטאר רוצה שהעולם ישמע את שפת השלום. לישראל יש סיבה לבחון את הכוח שעומד מאחורי השפה הזאת.

בשיחת הטלפון שקיים ב־6 בנובמבר עם הנשיא דונלד טראמפ, קרא האמיר שייח' תמים בן חמד אאל ת'אני להמשיך בדיפלומטיה, להגן על השיט הימי ולמנוע הסלמה אזורית נוספת. ההודעה הרשמית של קטאר תיארה יוזמות לקראת הסכם כולל, בלי לפרט את תנאיו, את לוח הזמנים שלו או את הצדדים למשא ומתן.

ההשמטות האלה חשובות יותר ממה שרבים היו רוצים להודות.

קריאה ליציבות אומרת לנו מעט מאוד על השאלה של מי העמדה שהסדר יחזק, אילו התחייבויות הוא יטיל, או האם ארגוני טרור ישמרו בידיהם את האמצעים לאיים שוב על ישראל.

אני רואה בקטאר מעצמה מתערבת שמקדמת סדר יום אזורי אסלאמי משלה. יחסיה עם חמאס אינם נותנים לי שום סיבה לקבל את הצגתה כשומרת חסרת פניות של השלום. על ישראל להתנגד להסדרים שמעניקים לדוחה השפעה על ביטחונה בלי מנגנוני אחריותיות שאפשר לאכוף.

קטאר אירחה את הלשכה המדינית של חמאס, בעוד ישראל וארצות הברית נעזרו בפקידים קטאריים כמתווכים מול הארגון. ההסדר הזה העניק לדוחה גישה וחשיבות דיפלומטית. הוא גם מציב ניגוד עניינים מהותי בלב תפקידה כמתווכת.

אירוח ההנהגה המדינית של ארגון טרור הוא בחירה פוליטית בעלת השלכות. הוא מספק בסיס מעבר לים שממנו יכולה אותה הנהגה לקיים קשרים ולנהל פעילות פוליטית. הטענה שהקשרים האלה מועילים למשא ומתן אינה מוחקת את האחריות שנלווית אליהם.

ההתנגדות שלי היא להשלמה הבינלאומית עם ההסדר הזה: קטאר מקיימת קשר עם חמאס, ואותו קשר עצמו הופך לסיבה שממשלות אחרות חייבות לפנות לקטאר.

זה יוצר בעיית תמריצים. מה מבטיח שדוחה תשתמש בהשפעתה כדי לפרק את יכולתו של חמאס להפעיל אלימות, ולא רק כדי לנהל משבר אחר משבר?

האכיפה הפיננסית מעוררת שאלות נוספות. באוקטובר 2023 הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות על גורם שסייע למימון חמאס, שפעל מקטאר והיה בעל קשרים הדוקים לאיראן. ההגדרה כוונה נגד האדם עצמו; היא לא קבעה שממשלת קטאר הכווינה את פעילותו. אבל היא מספקת דוגמה מוחשית לסיכוני מימון הטרור שקטאר חייבת להתמודד איתם בשטחה.

הערכת 2023 של כוח המשימה לפעולה פיננסית זיהתה חולשות משמעותיות בתגובת מערכת המשפט הפלילי בקטאר למימון טרור, למרות שיפורים במסגרת הרגולטורית שלה. נמצא פער בין הסיכונים שהמדינה ניצבת בפניהם לבין פעילות מימון הטרור שהועמדה בהצלחה לדין.

לכן הרף שלי מעשי: לפרק רשתות פיננסיות, לאכוף הגבלות ולהראות שיש מחיר למי שמסייעים לטרור. הצהרות דיפלומטיות אינן מספיקות.

הדיווחים סביב הבחירות בישראל מעוררים חשש חמור במיוחד: האם כסף זר הגיע לגורמים בתוך המערכת הפוליטית הישראלית.

ב־2 בנובמבר דיווח ערוץ 12 כי השב"כ והמוסד אימתו העברות כספים מקטאר לגורם פוליטי ברשימה המשותפת, כדי לעודד השתתפות בבחירות. "טיימס אוף ישראל" הביא את הדיווח, כולל הקביעה שבו שהמימון לא יכול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. מדובר בדיווח על ממצאי חקירה, ולא בהודעה שפרסם המוסד או בהכרעה שיפוטית סופית.

דיווח נוסף ב־5 בנובמבר תיאר כיצד השב"כ החל להעביר למשטרה מידע בנוגע לחשד למימון זר, כשקטאר נמנית עם המקורות הנטענים. החקירה טרם הסתיימה.

הדיווחים האלה מצדיקים בדיקה מתמשכת. ההכחשה של קטאר אינה עונה על השאלות היסודיות בנוגע לנתיב הכסף, למקבליו ולמטרה שלשמה נועד.

הציבור זכאי לדין וחשבון מתועד: מהיכן הגיעו הכספים, כיצד נכנסו לישראל, מי שלט בהם ואיזו פעילות פוליטית מימנו. על החוקרים לבדוק כל קשר מבוסס, בלי קשר לשיוך הפוליטי של מקבל הכספים.

ההבחנה בין התערבות לבין שינוי בתוצאות הבחירות היא מהותית. רשויות הבחירות אישרו את התוצאות ואמרו שהראיות אינן מוכיחות שהתוצאה נפגעה. אין בכך כדי לייתר חקירה נפרדת של המימון הזר. ניסיון בלתי חוקי להשפיע על פעילות פוליטית נותר חמור גם כשהוא לא משנה את החשבון הפרלמנטרי.

הדאגה שלי היא מהשפעה זרה על מוסדות ישראליים ואמריקניים. כל קול חוקי של כל אזרח ראוי להגנה, וכל גורם פוליטי צריך לעמוד באותה בדיקה בנוגע למימון זר.

אני רוצה מדיניות ישראלית שתפחית את התלות בקטאר ותדרוש ממנה דין וחשבון על קשריה.

העיקרון הזה חייב לחול גם על החלטות העבר. ממשלות ישראל בראשות נתניהו אישרו סיוע קטארי לעזה, ודיווחים תיעדו את תמיכתם של בכירים ישראלים בהסדרים האלה לפני 7 באוקטובר. המדיניות הזאת ראויה לבחינה לגופה. אישור ישראלי בעבר אינו יכול להעניק לקטאר חסינות קבועה מפני ביקורת.

וושינגטון צריכה לעמוד על הסדרים פיננסיים שקופים, על התחייבויות בפיקוח עצמאי ועל מחיר להפרות. הסיוע ההומניטרי חייב להגיע לאזרחים באמצעות מנגנונים שימנעו את הסטתו ואת ניצולו הפוליטי. כל תפקיד במשא ומתן צריך לבוא עם אחריות וגבולות מוגדרים.

על ישראל גם לסרב לכך שהמרדף אחר הכרזה דיפלומטית יאפיל על השאלה מה יבוא אחריה. מי יאכוף את ההסכם? מי יפקח על הכסף? מה יקרה אם חמאס ישתקם? אילו השלכות יהיו להתערבות זרה מוכחת?

אני מתנגד להענקת תפקיד הולך ומתרחב לקטאר בעיצוב עתידה של ישראל כל עוד השאלות האלה לא נפתרו.

ההשפעה של קטאר ראויה לבחינה דווקא משום שהיא משתרעת על פני דיפלומטיה, כסף וקשרים עם תנועות חמושות. הגישה שלה לחמאס צריכה להגדיל את הדרישות המופנות אליה.

הריבונות של ישראל אינה קלף מיקוח, ויוקרה דיפלומטית לעולם לא צריכה לשמש מגן מפני דין וחשבון.

המאמרים בקולות נכתבים על ידי חברי הקהילה. הדעות, העובדות והתמונות הן של הכותבים בלבד; TheStateOfIsrael.com אינו בודק אותן ואינו מאמץ אותן.

עדיין אין תגובות.

משהו השתבש

לא הצלחנו להשלים את הפעולה. בדקו את החיבור ונסו שוב.