האם הנשיא טראמפ יתקוף את איראן?

בספרייה הנשיאותית על שם ג'ורג' ו' בוש בדאלאס, המבקרים נכנסים לחדר ותופסים את מקומותיהם מאחורי שולחן רחב בצורת חצי עיגול. שלושים איש בכל פעם עומדים מול מסך גדול, ועליו שניים מיועציו לשעבר של הנשיא מציגים סוגיה שעמד מולה בתקופת כהונתו, וכל אחד מהם טוען את הטענות שהעלה באותה עת. לאחר מכן המבקרים מצביעים בלוחות שלפניהם. התערוכה נקראת "נקודות הכרעה" (Decision Points). מטרתה להראות עד כמה קשות יכולות להיות ההחלטות שנשיא נדרש לקבל, וכמה פעמים יש טיעונים חזקים לשני הצדדים. בספר שנושא את אותו שם כותב הנשיא בוש שנשיא צריך להקיף את עצמו ביועצים שחלוקים זה על זה ומוכנים לנקוט עמדות מנוגדות.

נראה שהנשיא טראמפ ניצב כעת בפני נקודת הכרעה דומה בשאלה אם לתקוף את איראן שוב. סגן הנשיא ג'יי די ואנס שלח לאחרונה מכתב לגורמים איראניים. מקורות איראניים תיארו אותו כפנייה שנועדה לחדש את המשא ומתן. כשנשאל הנשיא טראמפ על המכתב, אמר שוואנס ביקש רשות להציע ציוד רפואי שהסנקציות האמריקאיות הקשו על איראן להשיג. עמדותיו הקודמות של ואנס והצעד האחרון הזה מרמזים שהוא דוחף לגישה שנשענת יותר על דיפלומטיה מאשר על פעולה צבאית כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני.

במקביל, דיווחים רבים מתארים חיילים ומטוסים אמריקאיים שמגיעים לישראל. מפקדים בכירים תדרכו את הנשיא בבית הלבן על תוכניות תקיפה נגד איראן. הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו קיימו לאחרונה שיחת טלפון שבה, לפי הדיווחים, סקרו את התוכניות הללו. דיווחים שנראה כי מקורם בגורמים אמריקאיים וגם ישראליים מצביעים על כך ששני המנהיגים לחצו זה על זה בעניין עיתוי התקיפות. נושאת המטוסים תאודור רוזוולט עושה, לפי הדיווחים, את דרכה חזרה למפרץ, דבר שיוסיף יכולת משמעותית לכל מבצע נגד איראן.

גם ללא גישה לדיונים הפנימיים, מה שגלוי לציבור מראה ויכוח ברור בקרב צוותו של הנשיא על הדרך הטובה ביותר להתקדם מול איראן. סגן הנשיא ואנס מקדם מסלול דיפלומטי. אחרים טוענים בעד תקיפות צבאיות. האזור צופה ומחכה, מתוך ציפייה שתקיפה עדיין אפשרית, ובלי לדעת בוודאות אם הסכם בר השגה, או אפילו קרוב. חוסר הוודאות הזה מטריד רבים מאלה שעוקבים מקרוב אחר האירועים.

יש משקיפים שמסיקים שהאותות הסותרים מעידים על חוסר כשירות בצוותו של הנשיא. הפרשנות ההפוכה עקבית יותר עם האופן שבו ממשלים רציניים פועלים בפועל. המחלוקת הגלויה מראה שהנשיא טראמפ שומע את שני צדי הוויכוח ואינו פועל בתוך תיבת תהודה. כך ממשלים שמתנהלים היטב ונשיאים בקיאים מטפלים במדיניות החוץ ובשאר השאלות הקשות שמגיעות לשולחנם. הם מזמינים עמדות מתחרות כדי שאפשר יהיה לבחון את החולשות של כל אפשרות לפני שמתקבלת החלטה.

ישראלים שחוו סבבי עימות חוזרים ונשנים עם איראן מבינים מה מונח על הכף בהחלטה הזאת. המשטר האיראני קידם במשך שנים תוכנית גרעין ובמקביל חימש שלוחים שתקפו ערים ויישובים בישראל. הרצון בהכרעה הוא אמיתי. עם זאת, כל מערכה צבאית חדשה גובה מחיר בחיי אדם ובמשאבים, וטומנת בחובה סיכון להסלמה רחבה יותר. גם הדיפלומטיה אינה מבטיחה הצלחה, במיוחד מול משטר שהפר הסכמים בעבר. בשתי הדרכים יש סכנות ממשיות, ולכן הטיעונים בעד כל אחת מהן ראויים להישמע במלואם.

התערוכה בספריית בוש מועילה דווקא משום שהיא מסרבת להתייחס להחלטות נשיאותיות כפשוטות. המבקרים יוצאים ממנה כשהם יודעים שאנשים מוכשרים יכולים להתבונן באותן עובדות ולהגיע למסקנות שונות. נראה שהתהליך הנוכחי של הנשיא טראמפ הולך בדפוס הזה. העובדה שיש גם מכתב דיפלומטי וגם תכנון צבאי מפורט אינה מעידה על בלבול, אלא על מאמץ פעיל לשקול את האפשרויות ולהיות מוכנים לכל אחת מהגישות. ההחלטה הסופית תהיה של הנשיא, ואת ההשלכות ירגישו באופן המיידי ביותר הישראלים ואחרים באזור שחיים בצל האיומים האיראניים.

איננו יודעים לאיזה כיוון יבחר הנשיא טראמפ בסופו של דבר. עם זאת, אנחנו יכולים לראות שהתהליך המתנהל כולל עצות מתחרות ולא מסלול אחד שנקבע מראש. הסדר כזה מקטין את הסיכוי להחלטה אימפולסיבית שמתקבלת בלי שקילה מלאה של החלופות. עבור מי שעוקבים אחר ההתפתחויות האלה מישראל, סדר העדיפויות נותר זהה: למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. הדרך שבה יחתרו למטרה הזאת תלויה בשיקול הדעת שאליו יגיע הנשיא לאחר שהרהר בשני הצדדים.