אהלם מוסטגנאמי
@AhlamMostghanmi · המפרץ והעולם הערבי
אחלאם מוסתגאנמי היא סופרת אלג'יראית.
. . . שתסלח לנו עזה, המקופחת בדמעותיה ובדמה, באפלה שלה, בלילה וביום שלה, בכיכר הלחם המיוחלת שלה, באמבולנס שאינו מגיע, בתקווה שמעבר ייפתח, לא יותר מזה; עזה שאהבנו כשכבר לא היו לה עיניים לראות את אהבתנו, ולא חשמל כדי לצפות בסולידריות שלנו עמה, ושלחנו לה סיוע כשלא נותרו לה ידיים אלא לקבור את מתיה. שתסלח לנו כשהיא נמצאת באמצע שיירת השהידים, כי אין לנו למענה אלא דמעות ובושה. לעולם לא נהיה עוד עצמנו. (... קטע מתוך טקסט החוזר לשני עשורים של כאב, "לעזה, כמעט בלי סיבה" 22 \ 02 \ 2009.) #أحلام_مستغانمي
תורגם מהשפה ערבית. . . עיראק, מורשת הציוויליזציה, בתה של ההיסטוריה הנצחית, היצירתיות והרוממות, עדיין ניצבת איתנה בזכות יוצריה, גדולה בנדיבותה הרגשית ואוהבת את כל אנשי העט והמחשבה בעולם הערבי, משום שיש לה קרבת משפחה עמם. בין המראות המרגשים נמצאת תמונת זכרוני בשער היריד הבינלאומי לספר בבגדאד האהובה, לצד אנשי אלג'יריה ומחוללי תהילתה ההיסטורית והאינטלקטואלית, שהיריד לספר בעבר העניק להם נוכחות מכובדת בחזיתו: האמיר עבד אל-קאדר, מייסד המדינה האלג'יראית, ומאלכ בן נבי, מייסד המחשבה האלג'יראית הנאורה. תודה לאנשי שלי בעיראק ולבגדאד, שנושאת את אלג'יריה בלבה ובזיכרונה. אנחנו אוהבים אותך, גאוות והוד ההיסטוריה הערבית שלנו. #معرض_بغداد_الدولي_للكتاب
תורגם מהשפה ערביתהלוואי שיכולתי לכתוב לך ספר עם סוף שמח, אבל זה יהיה סוג של שקר. אנחנו משקרים לחיים מסיבה כלשהי, אולי כדי שהאמת לא תפגע בהם, אבל מה הטעם לשקר למתים כשהגיעו למקום שבו כאבם פסק? נוסף על כך, הקורא הערבי לא התרגל לראות את הסופר מאושר. אושרו של הסופר מבלבל אותו, משבש את אמונותיו ומערער את אמונתו בכך שעצב הוא גורל משותף. הוא רוצה גיבורים שגורלם משתווה לגורלו בסבל. בספר הבא, אולי, אנסה להיות פחות עצוב, כלומר בלי זיכרון. על הספרות להירפא מן הזיכרונות כדי להיות מאושרת. #أصبحتُ_أنت
תורגם מהשפה ערביתלמרות הכאב, ההפגזות והמחסור, ילדי עזה שרים מתוך האוהלים, לציון הולדתו המכובדת של הנביא מוחמד. #المولد_النبوي_الشريف
תורגם מהשפה ערבית