אחמד פואד אלחטיב
@afalkhatib · קולות פלסטיניים
אחמד פואד אלחטיב הוא סופר עזה-אמריקאי ועמית במועצה האטלנטית שאיבד עשרות קרובי משפחה במלחמה וטוען בגלוי נגד שלטון חמאס.
האם מנהיג חמאס סינוואר הזהיר את נתניהו בנוגע ל-7 באוקטובר? תחקיר חדש של הארץ הפך את העולם על פיו בן לילה, אך טענותיו רעועות, סותרות ובכמה מקומות פשוט בלתי סבירות. הוא נפתח בטענה הדרמטית שנשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, הזהיר את נתניהו בספטמבר 2023 שחמאס מכין דבר מה אלים נגד ישראל, ובכך מסתכן ערעור יציבות האזור. משם הוא עובר לטענות מרחיקות לכת בהרבה: לפי הנטען, התקיימו שיחות בין ישראל לחמאס על «הסרת המצור» באמצעות עסקת חילופי אסירים; מסר לכאורה מסינוואר לנתניהו, דרך מתווכים של איש הכוח הפלסטיני מוחמד דחלאן שבסיסו באמירויות, איים ב«רעידת אדמה» אם ישראל לא תתקדם לעסקה עם חמאס; וכן נטען שלאחר מתקפת 7 באוקטובר הציע ארגון הטרור את שחרורם «ללא תנאי» של החטופים האזרחים הישראלים זמן קצר לאחר שחטף אותם לעזה. הנה כמה מחשבות ותגובות לכתבה: 1. סביר שנכון שנשיא האמירויות הזהיר את נתניהו מפני מודיעין שנאסף בידי שירותים אמירתיים ודמויות המקורבות לאבו דאבי, ובהן דחלאן, שקיים קשרים עם חמאס במשך שנים לפני 7 באוקטובר, לאחר שהארגון השלים עם איש הכוח הפלסטיני השנוי במחלוקת כחלק ממאמציו להתמודד עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. עם זאת, לפי הדיווח בהארץ, נראה שהאזהרה הייתה כללית ולא ספציפית ומעורפלת דיה כדי שלא להצדיק פעולה מסוימת. כשם שעל פי הדיווחים נתניהו חשף את ביקורו באמירויות במהלך המלחמה האמריקנית-ישראלית עם איראן, והכעיס בכך גורמים אמירתיים, ייתכן שאבו דאבי משיב כעת טובה תחת טובה באמצעות הדלפת המידע חודש לפני בחירות ישראליות גורליות, שבהן הישרדותו הפוליטית של נתניהו מוטלת על הכף. 2. ישראל הייתה מעוניינת בהפוגה ארוכת טווח עם חמאס בעזה. זו הייתה חלקית הסיבה לכך שהתירה העברות מזומנים חודשיות מקטאר לארגון הטרור, הנפיקה 20,000 היתרי עבודה לתושבי עזה כדי לעבוד בישראל ותכננה להרחיב את התוכנית, ותמכה ביוזמות כלכליות נוספות שנועדו לשפר את התנאים ברצועה. עם זאת, הטענה ששחרור גופותיהם של שני החיילים הישראלים ממלחמת 2014 ושל שני האזרחים הישראלים שהוחזקו בידי חמאס היה מוביל להסרת המצור פשוט אינה אמינה. המצור נבנה באופן שהפך את הסרתו המלאה לבלתי אפשרית כל עוד ארגון טרור חמוש בכבדות, בעל רשת מנהרות עצומה, נותר בשליטה בעזה. חמאס ניצב בפני מגבלות וסנקציות ערביות, אזוריות ובינלאומיות בגלל האידיאולוגיה הלוחמנית שלו וההיסטוריה של האלימות; שום הסדר זמני או «הודנה» עם ישראל לא היה משנה את המציאות הזאת מן היסוד. כל עוד חמאס שלט בעזה, הסרה מלאה של המצור מעולם לא הייתה סיכוי מציאותי. 3. הטענה שחמאס באמת רצה לשחרר את החטופים האזרחים הישראלים שלכד ב-7 באוקטובר, אך ישראל או מזכיר המדינה האמריקני דאז בלינקן מנעו ממנו לעשות זאת, היא טענה שקרית שהארגון השתמש בה שוב ושוב כדי להסיט מעליו את האחריות. חמאס לא הציע את שחרורם ללא תנאי. כפי שמתואר בדיווח הארץ, הוא רצה שכל שחרור יתבצע באמצעות מתווך שיוכל לעצב את המסגרת למגעים הבאים על שחרור החטופים, דבר שהיה מותנה מעצם הגדרתו וקשה ליישוב עם הכאוס שלאחר המתקפה. חמאס גם אימץ הגדרה רחבה של מי נחשב חטוף שאינו אזרח, ולעיתים קרובות התייחס כמעט לכל ישראלי בין גיל 18 ל-60, כולל נשים, כאל חייל. אילו באמת רצה לשחרר מיד את האזרחים הישראלים, עמדו בפניו אפשרויות מעשיות. הוא יכול היה לתאם עם המודיעין המצרי, להעביר את החטופים האזרחים למעבר רפיח ולמסור אותם כדי שיוחזרו בבטחה לישראל. במקום זאת, חמאס החריף במהירות את דרישותיו, רצח כמה חטופים אזרחים והחזיק באחרים במשך מאות ימים. הטענה שלא הייתה לו דרך מעשית לשחרר אזרחים זמן קצר לאחר לכידתם מתריסה נגד ההיגיון ומעלה שאלה בסיסית יותר: אם הם לא נועדו לשמש קלפי מיקוח, מדוע הם נלקחו בכלל? 4. לפני כחודשיים עצר ראש הממשלה נתניהו את התקדמותו של מיזם קהילתי במימון אמירתי ובהשפעת דחלאן, שתוכנן במערב רפיח שבדרום עזה, מעבר לקו הצהוב, למרות חודשים של עבודה מצד מועצת השלום ואישור של גורמי צבא ומודיעין ישראליים. המפנה שלו ברגע האחרון יצר תסכול בקרב מועצת השלום, האמירויות ודחלאן. על רקע זה, העיתוי של פרסום כתבת הארץ וההתייחסויות לאיש של דחלאן «עיני פחם» עשויים לשקף מאמץ של דחלאן ושל קואליציה של גורמים ערביים ומערביים להחליש את נתניהו לקראת בחירות מכריעות שעשויות לעצב הן את עתידה של ישראל והן את הכיוון הרחב יותר של המזרח התיכון. 5. הכתבה הזאת הייתה מזיקה בצורה יוצאת דופן, וזכתה להגברה בחלקים נרחבים של תנועת «תומכי פלסטין», במחנה הפרו-חמאסי ובחוגים המבקשים להמעיט באחריותו של חמאס לטבח ב-7 באוקטובר, שהביא לאסון הקשה ביותר בתולדות הפלסטינים המודרניים. ישראלים רבים מהשמאל, עיתונאים ופעילים המתנגדים לנתניהו מתמקדים כל כך בהבסתו הפוליטית, עד שהם מציגים אותו לעיתים קרובות כאשם המרכזי מאחורי 7 באוקטובר, ולעיתים דוחקים את חמאס, מבצע המתקפה בפועל, לתפקיד משני. הכתבה הזינה תיאוריות קונספירציה שלפיהן נתניהו אפשר ביודעין ל-7 באוקטובר להתרחש כדי להצדיק מסע «רצח עם» בעזה. באופן רחב יותר, הוויכוח סביב הכתבה שחק עוד יותר כל תחושה של סוכנות, אחריות או מתן דין וחשבון פלסטיניים; יש אף הטוענים שחמאס למעשה ניסה להזהיר את נתניהו מפני המתקפה אך התעלמו ממנו, וכך אילצו אותו לצאת למתקפה, כמעט בעל כורחו. 6. הרעיון שחמאס יזהיר את נתניהו ויקריב את גורם ההפתעה הוא בלתי סביר ביותר. לפני 7 באוקטובר, יכולותיו של חמאס נותרו בלתי סימטריות ביסודן, ולכן גורם ההפתעה היה חיוני כדי לקזז את היתרונות הצבאיים המוחצים של ישראל. קשה להאמין שסינוואר היה מתריע במכוון בפני ישראל על אפשרותה של פעולה בסדר גודל של 7 באוקטובר שבועות ספורים לפני השקתה, במיוחד לנוכח דיווחים שחמאס החל לתכנן אותה ב-2022. 7. אף שבסופו של דבר נתניהו היה דמות מתועבת ופושעת, הוא הוגדר לעיתים קרובות יותר על ידי זהירות מאשר על ידי ניציות. לפני 7 באוקטובר, ישראלים רבים מתחו עליו ביקורת בשל היותו מהסס ולא החלטי ובשל רתיעתו מפעולה צבאית נועזת. הוא התמודד עם תסיסה פנימית חסרת תקדים סביב ה«רפורמה» המשפטית שלו, קידם נורמליזציה סעודית-ישראלית, ניסה לשמר את הסכמי אברהם ונאבק להחזיק יחד קואליציה שברירית שכללה דמויות ימין קיצוני כמו בן גביר וסמוטריץ'. מעל הכול, הוא רצה לשמור על עזה שקטה בזמן שהאלימות גאתה בגדה המערבית ותוכנית הגרעין של איראן נותרה דאגה הולכת וגוברת. הרצון הזה בשקט כמעט בכל מחיר תרם ככל הנראה לרשלנות הקטסטרופלית שקדמה ל-7 באוקטובר, תוך התעלמות מאותות אזהרה רבים, ולא למאמץ מכוון לאפשר למתקפה להתרחש ולהצית מלחמה שתשמש אמתלה פוליטית. התנגדותו לחקירה מלאה של כשלי 7 באוקטובר מוסברת באופן סביר יותר ברצון להימנע מבחינה של אותה רשלנות, שאולי אף הייתה רשלנות פלילית, מאשר בראיות לקונספירציה רחבה יותר. חשבו על עיתוי הכתבה; חשבו מי מנסה בהתלהבות לפטור את חמאס מאחריותו; חשבו על המסגור הלא-הגיוני של כמה מהנקודות שהועלו; וחשבו על האפשרות שבעוד כמה פירורי אמת עשויים להימצא בתחקיר הזה, פועלים כוחות המעוניינים מאוד לתמרן את התפיסות של המציאות שקדמה ל-7 באוקטובר, שבה חמאס היה בלתי פופולרי ושנוא מאוד, חסר אפשרויות, ומנוהל בידי שני פסיכופתים, סינוואר ודאיף, שהימרו על חייהם ועתידם של שני מיליון פלסטינים.
תורגם מהשפה אנגליתהיי מהדי – נחמד מצדך לבטל את החסימה שלי בטוויטר לפני חודש, אחרי שחסמת אותי לפני שנתיים מסיבה שאיני יודע מהי. אם אתה זוכר, זמן קצר אחרי שעשרות מבני משפחתי נהרגו בעזה בתקיפות אוויריות ישראליות, שלחתי לך הודעה וביקשתי את עזרתך בהשמעת קולי ובסיפור שלהם, אבל התעלמת ממני לחלוטין. אני רואה ששוחחת עם פיטר ביינרט, ורציתי לכבד את העובדה שהוא פנה אליי באופן פרטי לפני יומיים, אבל מאחר שהוא שופך את השעועית, ארשה לעצמי לספר לך מה אמרתי לו. אני לא מצליח להבין מדוע יהודי אנטי-ציוני, ובמקרה שלך גבר הודי-בריטי, רואים בעצמכם את הבוררים או המתווכים המתאימים ביותר לשיחות כאלה. אני לא מבין מה הטעם לקיים ויכוח עם פלסטינים אחרים כשמישהו כמוך משמש כמנחה. למה שלא תדבר איתי, ואתה מוזמן לדבר עם כל אחד מהאחרים בזמן שנוח לך? אמרתי למפיק שלך שאיני רוצה ויכוח, אלא דיון ושיחה, שיחה גמישה שאינה מחייבת «מנצח» ו«מפסיד», אלא יוצרת הזדמנות ללמידה ולחקירה הדדיות. נראה שמעולם לא היה בכך עניין מבחינתך, וכל השטיק שלך הוא לנסות לארוב לי, להתנפל עליי יחד ולבצע את ההתעמלויות הרטוריות המתוחכמות והמניפולטיביות שלך כדי להוכיח נקודה, לא כדי לחולל שינוי. נקודות המבט שרוב החבר'ה הפלסטינים ה«מייצגים» שלך רוצים לצעוק עליי הן אבני יסוד במתחם התעשייתי ה«פרו-פלסטיני», שנאמרות וחוזרות בכל מקום כחלק מתפריט מיושן וחסר תועלת שכולם יכולים לחגוג עליו. אף שאני מדבר בשם עצמי, נקודות המבט שלי כמעט אינן נשמעות, אף שהן רווחות בקרב רבים כל כך מתושבי עזה, שרובם ממוקדים באופן בלעדי בחמאס ומאשימים אותו בסבל שלהם, הן בהווה והן לאורך ההיסטוריה. לכן איני מעוניין לדבר עם החברים שלך – מה שכן הייתי מעוניין בו הוא שיחה אישית של אחד על אחד איתך על הכתבה בניו יורק טיימס ועל נושאים נוספים שנוכל להעלות, הקשורים לתנאים בעזה ולדרך קדימה. אנא הפסק את הגישה האליטיסטית והנפוחה להחריד שאתה, פיטר ביינרט ואינספור אחרים מפגינים, כאילו אתם «אומרי האמת» בכל הנוגע לישראל ולפלסטין, או כאילו אתם יכולים להכריז מיהו פלסטיני אמיתי או אותנטי. הפלסטינים והשקפותיהם מפולגים עמוקות בין עזה, הגדה המערבית, מזרח ירושלים, השטח שבתוך ישראל, מדינות ערביות ומוסלמיות והעולם המערבי. הפלסטינים המעטים שאתה וביינרט אוהבים להזיל ריר עליהם הם בסופו של דבר טיפה חסרת חשיבות בים. אם אתה רוצה להרוג ציוויליזציה, מהדי, המשך לדכא התנגדות ומחלוקת כפי שאתה עושה – לכאורה כדי לצבור לייקים ושיתופים ברשתות החברתיות. אני מקווה שתשנה כיוון.
תורגם מהשפה אנגליתאני מקדיש את הקטע הזה למהדי חסן, לעורך הדין של חמאס ראמי עבדו, לוואג'הת עלי, ל"גיבורים" אנטי-ציונים כמו זאכרי פוסטר, לחובבי טרור כמו מוחמד אידריס אחמד מ-New Line Magazine, לראש לשכת המזרח התיכון של הלוס אנג'לס טיימס, לאקדמאים ולעיתונאים המכונים כך, ולאורקלים של המתחם התעשייתי ה"פרו-פלסטיני". הלוואי שהבנת הנקרא שלכם, הטיעון הלוגי שלכם, דחיית הטרור של חמאס מצדכם, ההכרה שלכם ביכולת הפעולה העצמאית של הפלסטינים גם תוך הכרה באחריותה של ישראל, והאכפתיות האמיתית שלכם כלפי העם הפלסטיני ישתפרו ויתפתחו.
תורגם מהשפה אנגליתבמאמר דעה חדש עבור הפורוורד, שכותרתו «איך חמאס עדיין מחזיק את עזה בשבי», אני מתאר את הקיפאון בעזה, את הפשיעה הנתעבת של חמאס, את שלילת האנושיות מתושבי עזה, את הנרמול של הנרטיבים של חמאס, ומפנה קריאה לקהילת «תומכי פלסטין».
תורגם מהשפה אנגליתקטע מתוך «כדי להציל את עזה, התנגדו לחמאס»: בעוד רבים מבצעים אקרובטיקה מילולית כדי להסוות את תמיכתם בחמאס, או מתנגדים לקריאות לגנות אותו, הרטוריקה שלהם מבהירה את התמיכה הזאת. מאמצים של מנהלי אוניברסיטאות, כלי תקשורת או חברי הציבור להדוף את ההידרדרות הזאת מצד פעילים פרו-פלסטינים נענו בזעקות על צנזורה. למרות הטשטוש הזה, הגבול בין סולידריות עם העם הפלסטיני לבין תמיכה במדכאים הפלסטינים שלו היטשטש ונעלם. ככל שהזוועות נמשכו, תושבי עזה הבהירו יותר, למרות הדיכוי מצד חמאס, שהם נגעלים מהארגון ורוצים שיסתלק. במהלך המלחמה היו כמה סבבים של מחאות נגד חמאס, שקראו לארגון לעצור את האסון שהחל, לעזוב את עזה ולשחרר את החטופים. ההתנגדות לעינויים, לקיצוניות ולממשל הכושל של חמאס הייתה חזקה ונוכחת במשך שנים. ב-2023, לפני 7 באוקטובר, וכן ב-2019 וב-2017, היו מחאות המוניות נגד הארגון, לפעמים תחת הסיסמה «אנחנו רוצים לחיות». חמאס דיכא את ההפגנות האלה באכזריות. ברור שתושבי עזה לא היו חשובים למי שטענו שהם מגינים על חיי הפלסטינים. לפני חודשיים, 44 אחוזים מהמוסלמים האמריקאים שנשאלו על ידי Pew Research אמרו שהם מחזיקים בדעה חיובית על חמאס, מספר שלדעתי ממעיט מרמת התמיכה האמיתית בקרב קהילות הפזורה הערביות והמוסלמיות. איני יכול להיכנס למרחב ערבי, מוסלמי או פלסטיני-אמריקאי מרכזי ולבקר את חמאס באופן משמעותי בלי להתמודד עם תגובת נגד או עוינות גלויה. חמאס ניצב כעת בפני תבוסה משפילה. למרות דחייתה של ישראל את המסגרת הראשונית לפירוק נשק מדורג, חמאס נעתר לדרישות מועצת השלום. כל ההרס הזה היה לשווא. חלקים גדולים מהקהילה הפרו-פלסטינית ומהשמאל המערבי הימרו על הסוס המפסיד ואימצו נרטיב רקוב של התנגדות, שחמאס עצמו ביטל כעת. הדבר האחרון שהפלסטינים זקוקים לו הוא הכחשה נוספת מצד השמאל. לפרויקט הלאומי הפלסטיני יש הזדמנות נדירה להתפתח לכיוון של בניית אומה, שלום ודו-קיום לצד ישראל יהודית שאינה עומדת על סף השמדה. קריאות כמו «מהנהר ועד הים» וכדומה הן אשליות הרסניות.
תורגם מהשפה אנגליתברית מוזרה כדי להגן על חמאס? זכרי פוסטר, אחד הליצנים הגדולים ביותר ואחד הפרשנים הכי פחות בקיאים או משכנעים בזירה של ישראל ופלסטין, והדגמה חיה לאופן שבו «אנטי-ציונות» הידרדרה לכתתיות, יצא במסע השתלחות מלא שנאה ועלבונות נגדי לאחר שפרסמתי מאמר דעה ב-The New York Times. הוא מעלה קצף בזעם, בשפה מופרעת, וממחזר נקודות שיחה חסרות קוהרנטיות כדי לומר שחמאס הם המלאכים האמיצים והמדהימים של פשרה סבירה, ושישראל היא השורש המרושע של כל התחלואים בעזה; הפרשנות הירודה והצפויה שאדם כבר למד לצפות לה מפי האורקלים חסרי המעצורים של המתחם התעשייתי «פרו-פלסטיני». הדבר נכון במיוחד לגבי יהודים מסוימים שמביעים כעת מרד אלים נגד הציונות וישראל, בגלל רגשות אשמה או אווירת «הם שיקרו לי במחנה הקיץ» שרבים מהיהודים האנטי-ציונים מביעים לעיתים קרובות. למרבה האירוניה, הפוסט שותף מחדש מיד על ידי עורך הדין הראשי של חמאס באירופה, ראמי עבדו, שהקים את «EuroMed Monitor for Human Rights» המזויף, וכן על ידי קול נוסף שאובססיבי באופן מוזר להגן על חמאס מפני אחריות ואשמה להרס עזה ולהחרבת השאיפות והתקוות הלאומיות הפלסטיניות. האין זה אירוני: יהודי אנטי-ציוני, עורך דין של חמאס ועיתונאי קולני, כולם בתוך טירוף זועם כדי לדה-לגיטימציה לי ולטיעונים שלי – ובסופו של דבר, להגן על חמאס.
תורגם מהשפה אנגליתהנאציפיקציה של תנועת מה שמכונה «פרו-פלסטינית» אינה הגזמה כלל. חלקים גדולים בקונגלומרט הזה הפכו את מה שהיה אמור להיות מטרה מוסרית למערכת אקולוגית של פעילים, עיתונאים, אנשי אקדמיה ואושיות רשת דלי-מידע, שהיא שונאת, גזענית, אנטישמית, הומופובית ורעילה באופן קיצוני. מאז מאמר הדעה שלי בניו יורק טיימס, «כדי להציל את עזה, התנגדו לחמאס», אני מטרה למסע הכפשה עולמי שמנוהל בידי חמאס, פשיסטים «פרו-פלסטינים», אנטישמים, גזענים ואנשים מעורערים מאוד שיש להם מאות אלפי עוקבים. הם הפיצו תמונות שנוצרו בבינה מלאכותית ופוסטים מפוברקים שטוענים שאני יהודי, סוכן הקשור לאפשטיין שהמוסד סוחט אותו, גבר הומוסקסואל בארון, ומשפיען בתשלום שממומן בידי ישראל (אני אף אחד מהדברים האלה, למקרה שזה מעניין אתכם). זה קורה באותו זמן שבו פינות אחרות של «הקומפלקס התעשייתי הפרו-פלסטיני» מכנות חבר שחור בקונגרס «קוף» ו«ילד». לכך יש להוסיף את ההתמוטטות בקרב עיתונאים, אנשי אקדמיה ומשפיענים כביכול, שברור שלא קראו את מאמר הדעה והגיבו רק לכותרת, בזעם על כך שביקרתי את חמאס, קבוצת ההתנגדות האסלאמיסטית-פשיסטית האהובה עליהם בעזה, או על כך שסירבתי להטיל על ישראל את כל האשמה בבעיות המובלעת החופית. התגובה החריפה למעשה מוכיחה את הטיעון המרכזי שלי במאמר הזה. רבים ב«קומפלקס התעשייתי הפרו-פלסטיני» מסרבים להתמודד עם המורכבות סביב עזה, חמאס והסוכנות והאחריות הפלסטיניות, אפילו בתוך המציאות של יתרון הכוח העצום של ישראל. בכך שהם הופכים את תגובותיהם לאישיות ונוקטים עלבונות במקום במהות, כולל הביקורת המפורשת שלי על מדיניות ישראל, הם עושים בדיוק את מה שאני טוען שחייב להשתנות. פלסטינים ובעלי בריתם יכולים לבקר את ישראל ככל שירצו, אבל פנטזיות על השמדת ישראל אינן מוסריות ואינן מעשיות. וחשוב מכול, לאף אחד אין מונופול על השאלה מה נחשב לעמדה פלסטינית לגיטימית. הפלסטינים מגוונים, דעותיהם מפוצלות מאוד, ורבים בעזה זועמים על הנרטיבים והמעשים של חמאס, מציאות שמתעלמים ממנה פלסטינים היושבים מחוץ לה ולא-פלסטינים ב«קומפלקס התעשייתי הפרו-פלסטיני». הגיע הזמן לשלול את הלגיטימיות של תנועת «פרו-פלסטין» הנוכחית, לקרוא לה לסדר, להתנגד לה ולפרקה, ולבנות מנגנון חדש לחלוטין שדוחה את הקולות השונאים, החשוכים, הגזעניים, ההומופוביים, הג׳יהאדיסטיים, האלימים והאנטישמיים שהפכו לזרם המרכזי בסביבה הכושלת הזאת.
תורגם מהשפה אנגליתדמיינו [בתקווה] שאתם קוראים מאמר שקורא להפוך את עזה למקור גאווה ושמחה של העם הפלסטיני ולמוקד של זהות לאומית פלסטינית משכנעת, באמצעות שיקום השטח, אימוץ השלום ודחיית ארגון טרור שהודה כי סירב להצעות פיתוח לעזה בשווי מיליארדי דולרים, כולל שדה תעופה ונמל ימי, רק כדי להכריז שהמאמר הוא «בעד רצח עם». ואיך הגיעו למסקנה המבריקה הזאת? משום שהמאמר שפרסמתי בניו יורק טיימס לא אימץ את הטענה הרווחת בכל מקום, «הכול חייב להיות באשמת ישראל», שנדמה שהיא קו המחשבה היחיד במחנה «התומך בפלסטין» כביכול. דברו עם פלסטינים בעזה שאינם חמאס ואינם יוצרים תוכן עבור הקהילה «התומכת בפלסטין» בחו״ל, ותשמעו שוב ושוב את אותו הדבר. הם מתארים, בפשטות וללא הצגות, כיצד חמאס עצר את פיתוחה של עזה ושיתק את המיזם הלאומי הפלסטיני הרחב יותר מאז הקמתו ב-1987. הם אינם צריכים להזכיר את ישראל בכל משפט כדי להישמע אותנטיים בפני זרים, כולל פלסטינים אחרים ולא-פלסטינים כאחד. הם פשוט מספרים את המציאות שחיו. עבור תושבי עזה, חמאס הוא הבעיה המרכזית. לא היו חיילים ישראלים בתוך עזה לפני 7 באוקטובר. המצור שכולם אוהבים לדבר עליו הוטל לאחר חטיפתו חוצת-הגבול של חייל ישראלי בידי חמאס ביוני 2006, והוחמר לאחר שהארגון השתלט באלימות על השטח ב-14 ביוני 2007. מאז ואילך חמאס בנה מנהרות בהיקף עצום, ירה רקטות, הבריח נשק, ניהל סבבים חוזרים של עימות והכריז על כוונתו «להשמיד» את ישראל, תוך שהפך את עזה למבצר של «התנגדות» חמושה, דבר שהביא להחרבת עזה, להריגתם של עשרות אלפים, לעקירתם של מיליונים ולבזבוז מיליארדי דולרים. חמאס הטיל על תושבי עזה מיסים מכבידים כדי לממן את הטרור שלו; גנב סולר מתחנת הכוח היחידה בעזה וגרם להפסקות חשמל כרוניות; דיכא את חירויות הנשים; מנע נסיעות מכל מי שלא מצא חן בעיניו; והרג, עינה, כלא, היכה והשפיל באופן שגרתי אינספור תושבי עזה. חקרו את השסעים הפוליטיים והתרבותיים בין עזה לגדה המערבית, ותראו במהרה כמה תושבי עזה מתרעמים על תושבי הגדה המערבית משום שהם מריעים לחמאס ול-7 באוקטובר. הדינמיקות האלה מורכבות, אמיתיות ומרכזיות להבנת הפוליטיקה הפלסטינית, ובכל זאת הן נדחקות הצדה או זוכות להתעלמות כדי לספק קהלים חסרי מידע שצורכים את הנרטיבים הרעילים שמייצר המתחם התעשייתי «התומך בפלסטין». יש אנשים שפשוט אינם מעודכנים. יש שאינם מתוחכמים. ואז יש כאלה שיודעים בדיוק מה הם עושים ומסלפים, מתמרנים ומעוותים בכוונה את המציאות כדי לייצר בורות ולשמר ציות וקונפורמיות בדרגה אורווליאנית בקרב ההמונים.
תורגם מהשפה אנגליתאני בטוח שאתה מסוגל לקרוא וקלטת את כותרת המאמר ואת תוכנו, שעוסק בעזה, לא בגדה המערבית. בנוסף, פעולות חמאס במשך שלושה עשורים חיזקו כוחות אנטי-פלסטיניים בתוך ישראל, שממלאים תפקיד במה שמתרחש עכשיו בגדה המערבית. אנא קרא/קרא שוב.
תורגם מהשפה אנגליתעשה סדר בסדרי העדיפויות שלך, בחור אנטי־חמאס: נקודת המוצא שלך חייבת להיות תמיד הכיבוש, רצח העם, האפרטהייד והקולוניאליזם ההתנחלותי; אם נשארה בך אנרגיה אחר כך, אתה יכול לדבר על חמאס או לצפות מאחרים שיעשו זאת. אחרת, אתה לא פלסטיני אמיתי או «מייצג»!
תורגם מהשפה אנגליתדובר חמאס, חאזם קאסם, פרסם הודעה שבה תקף את מאמר הדעה שלי בניו יורק טיימס וגינה את מועצת השלום ואת משרד החוץ האמריקאי על ששיתפו אותו. רק לפני ארבעה חודשים, גם המנהיג הבכיר בלשכה המדינית של ארגון הטרור, באסם נעים, הסית נגדי וכינה אותי «אדם חשוד» לאחר שחשפתי את שיבוש המאמצים לשיפור חיי הפלסטינים מצד ארגונו. בהודעתו החדשה, חמאס מאשים את ממשלת ארצות הברית ואת מועצת השלום בקידום «מידע שגוי ודעות מוטות» נגד «ההתנגדות», וטוען באופן אבסורדי שמאמר הדעה שלי והשיתוף מחדש שלו מצד המועצה/מחלקת המדינה «מאמצים» את הנרטיב הישראלי. ברור שחמאס מוטרד מכך שמישהו מציין את הסכמתו לדרישת מועצת השלום להתפרק מנשקו, אף שהארגון הסכים עקרונית להתפרק מנשקו. הגיע הזמן שחמאס יהיה כן. האם אתם באמת מוכנים לוותר על כלי הנשק שלכם, ולכן מוכנים לכך שהפלסטינים ישאלו לשם מה נועדו ארבעת העשורים האחרונים, מ־1987 ועד 7 באוקטובר? או שאתם נסוגים כעת מהרעיון של פירוק מנשק ופשוט מנסים לדכא כל מאמר או הצהרה שחושפים את העובדה הזאת? חמאס נכנס לפאניקה משום שהנרטיב שלו מאותגר כפי שלא אותגר מעולם, והוא מודע לחלוטין לכך שהפלסטינים בעזה מוכנים למשהו שונה לחלוטין. הטקטיקה הישנה של הטלת האשמה על ישראל בכל דבר כבר אינה עובדת על תושבי עזה, אף שהיא עדיין עובדת על «הקומפלקס התעשייתי הפרו־פלסטיני» בארצות הברית ובאירופה, כולל על מי שמתיימרים להיות עיתונאים, אנשי אקדמיה, מומחים, אישים מפורסמים ואישים מקוונים, ופעילים בעלי מידע מועט. קראו את מה שמועצת השלום שיתפה ואמרו לי שאין זה בדיוק מה שנראית כמו עמדה פרו־פלסטינית אמיתית: «בעשור הבא, עזה צריכה להפוך לגאוות העם הפלסטיני וליהלום שבכתר הזהות הלאומית הפלסטינית. עזה חייבת להפוך למודל של ממשל עצמי פלסטיני יעיל, שיחזק את אמונם של בעלות הברית ושל ישראל בכך שהשאיפות הפלסטיניות מתמקדות בחירות ובשגשוג, ולא בהשמדת ישראל. כדי להשיג זאת, יש לדמיין מחדש את עזה כך שלא תהיה עוד תלויה במתחם של ארגונים לא־ממשלתיים או במסגרת של פליטים. עזה תזדקק לדה־רדיקליזציה עמוקה בבתי הספר, במסגדים, בתקשורת ובשפה הציבורית, כדי לטפח וליצור בונים ויוצרים.»
תורגם מהשפה אנגליתכן, השמאל ה״פרו-פלסטיני״, כפי ששיתפתי במאמר הדעה שלי בניו יורק טיימס, איבד את דעתו, משום שהוא גזעני, חשוך, תומך בחמאס, אנטישמי, תומך בפשיזם, ובסופו של דבר, כבד ברטוריקה וקל מאוד בפתרונות, ברעיונות ובהצעות. לקרוא לאנשים שחורים «קופים»
תורגם מהשפה אנגליתמחבלי חמאס הם "קורבנות רצח עם" יפים, אמר באירופה "עורך הדין שלהם לזכויות אדם", ראמי עבדו. כדי לתת לאנשים מושג מי הוא הארגון הטרוריסטי ששיגר אותו לפתוח במתקפת נגד נגדי בגלל מאמר הדעה שפרסמתי היום בניו יורק טיימס, זה מה שהוא פרסם לפני שבועיים. הוא שיתף תמונה של מחבל חמאס שישראל חיסלה, ולאחר מכן טען שהתעמולה הישראלית גורמת בכוונה ל"לוחמי ההתנגדות הפלסטינים" להיראות מכוערים ופראיים, כסוג של סטריאוטיפיזציה גזענית. כמובן, עבדו היה עסוק מדי בשבח 7 באוקטובר ולא טרח להביט בפראות האמיתית של מחבלי ה"התנגדות" האהובים עליו באותו יום גורלי שהביא לאסון החמור ביותר בתולדות הפלסטינים המודרניים. הוא קרא לעוקביו לנהוג ב"זהירות" בעת שיתוף תמונות של "קורבנות רצח עם" שהתיעוד שלהם עשוי להיות מעובד באמצעות בינה מלאכותית כדי לגרום להם להיראות מכוערים, אני מניח במקום להציג את יופיים האמיתי. זוהי הודאה ברורה שחמאס ורשתות עורכי הדין שלו, ובראשם ראמי עבדו, ספרו מחבלים הרוגים כ"קורבנות רצח עם", אף שיש לספור אותם כלוחמים במלחמה שהם ותנועתם פתחו בה ב-7 באוקטובר.
תורגם מהשפה אנגליתחמאס שלח זה עתה את ראמי עבדו, עורך הדין הראשי שלו באירופה, לתקוף את מאמר הדעה שלי בניו יורק טיימס. הוא מנהל את “Euro-Med Human Rights Monitor”, ארגון החזית הגדול והמתוחכם ביותר שחמאס בנה אי פעם. זהו ארגון “זכויות” מזויף בלב אירופה, שנועד להלבין את הנרטיבים של חמאס ולפעול דרך אותן רשתות שהוציאו את עבדו מעזה. הוא עושה בדיוק את מה שמפעיליו הג׳יהאדיסטים מצפים ממנו: להציף את הזירה ברגשנות, לחזור שוב ושוב על “ציוני” ו“רצח עם”, לקבור את העובדות, להשמיץ עזתים המתנגדים לחמאס כבובות בוגדניות של ישראל, ולאכוף משמעת בקרב חיילי הרגלים הפרו-פלסטינים כדי שהמיקוד לעולם לא יוסט מישראל. כלי תקשורת מרכזיים העניקו לו, למרבה הצער, לגיטימציה בכך שציטטו את הנתונים המפוברקים של Euro-Med, אף שהארגון נחשף במלואו כחזית מלוטשת לארגון טרור האחראי לנזק חמור ולהפרות זכויות אדם. אם אתם רוצים להבין כיצד התעמולה של חמאס הפכה למיינסטרים, הסתכלו על “עורכי דין” כמו ראמי עבדו באירופה.
תורגם מהשפה אנגליתבמאמר דעה ב״ניו יורק טיימס״, אני טוען שהצלת עזה ותושביה הפלסטינים מחייבת התנגדות לחמאס, תוך שזירת נושאים אישיים, התייחסות לסוגיות עם השמאל ועם תנועת ה״פרו-פלסטינים״, והצעת חזון לשינוי העתידי של עזה.
תורגם מהשפה אנגליתהמיליציות הפשיסטיות של חמאס תקפו היום אזרחים בחאן יונס, ירו בכמה מהם, פצעו וחטפו כמה, ואז נסוגו היישר לתוך המתחם הרפואי של בית החולים נאצר, שם בנו חדרי עינויים ותאי חקירה לעיני סוכנויות האו״ם וארגונים לא־ממשלתיים בינלאומיים. ובכל זאת, המתחם התעשייתי ה״פרו־פלסטיני״ לא יאמר מילה. לא חסן פייקר, לא ה־DSA, לא SJP או AMP, לא המוני הפעילים, המשפיענים, העיתונאים, אנשי הוליווד, הזמרים, חברי הקונגרס או המועמדים לסנאט. אף אחד מהם לא ייגע בעובדה שפלסטינים עוברים התעללות אכזרית מצד מדכאים פלסטינים כמו טרוריסטים אסלאמיסטים דוגמת חמאס, ברחבי עזה ובמיוחד בתוך בתי החולים בעזה — כי מבחינתם, חיי פלסטינים כנראה חשובים רק כשישראלים יהודים מעורבים. אמרו את האמת — האין זה כך? האם אני טועה?
תורגם מהשפה אנגליתשר הביטחון של ישראל, כ״ץ, ממחזר שוב את אותן אמירות ריקות של עונת הבחירות על גירוש אוכלוסיית עזה, וטוען שהוא מארגן מסלולים ליציאת עזתים אם מדינה אחרת תקבל אותם. הוא גורר את הנשיא טראמפ אל תוך הפנטזיה הזאת, אף שארצות הברית הבהירה במסגרת הפסקת האש באוקטובר 2025 שהפלסטינים אמורים להישאר בעזה שתיבנה מחדש ותשוקם. כן, עזתים רבים הביעו רצון לעזוב אחרי שנים של שלטון חמאס, ייאוש, מלחמה והרס. אבל רבים יותר רוצים להישאר. עזה היא ביתם, זיכרונם, או המקום שהם מקווים שיהפוך סוף סוף למשהו טוב יותר. פוליטיקאים ישראלים שדוחפים לגירוש אינם מדברים על רווחה או על ביטחון. הם מתמסרים לחזון של מחיקה שהוא פשיסטי ומתועב. אני ורבים אחרים חזרנו על אותו עיקרון: כל פלסטיני מעזה שרוצה לעזוב ויש לו יעד זכאי למעבר בטוח ולזכות לחזור. מי שנשאר זכאי להזדמנות לבנות חיים חדשים מעבר לחמאס, מעבר להקצנה ומעבר לשליטה צבאית ישראלית קבועה. אם צורכי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ייענו, אז לכ״ץ, בן גביר, סמוטריץ׳, נתניהו ואחרים אין זכות או אמינות לדבר על ריקון עזה מתושביה במסווה של הגירה מרצון. הטראומה של 7 באוקטובר אמיתית ומובנת. והיא אינה מצדיקה רטוריקה שמתייחסת לעקירה בכפייה כאל פתרון מקובל.
תורגם מהשפה אנגליתחבר הזמין אותי לקבוצת ווטסאפ של «קווירים ופעילי להט״ב ערבים» בסן פרנסיסקו, שלכאורה היה אכפת להם מהתרבות ומהאוכל הערביים. קומץ קיצונים פרו־חמאסיים התמרד, קרא לי «חרא» וטען שהם «נגעלים» מהנוכחות שלי, תוך שהם מתעקשים שאני «עובד עבור טיימס אוף ישראל». כשקראתי תיגר על הסמכותנות שלהם, הוציאו אותי מהקבוצה, משום שהחברים שהגדירו את עצמם «פרו־פלסטינים» היו כל כך לא בריאים בנפשם, שהם איימו לעזוב את הקבוצה אם אשאר, בטענה שעצם קיומי מפר את המרחב הבטוח שלהם ושהם לא רצו לטרוח ולציין מדוע הם חולקים עליי. התקרית הזאת הזכירה לי דף פמיניסטי ערבי בולט בטוויטר/X, שקונן על מותו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר לאחר שנהרג ב-2024, אף שהוא הנהיג ארגון אסלאמיסטי אלים ואנטי־פמיניסטי שהיה אחראי לפגיעה עצומה בנשים פלסטיניות. הדפוס ברור לחלוטין: השמאלנות המודרנית הידרדרה למחלת נפש שהיא תת־תרבות פוליטית שמתייחסת לקיצוניות כאל מעלה, מענישה התנגדות וקורסת תחת משקל הסתירות של עצמה.
תורגם מהשפה אנגליתהדה־רדיקליזציה של עזה מחייבת חיווט מחדש של אוצר המילים הציבורי; השמות, הסמלים והשפה היומיומית המחלחלים אל תת־המודע של הפלסטינים. חמאס השקיע שני עשורים בהנדסה חברתית של חברה סביב «ההתנגדות» והמיליטריזם, תוך הצפת המרחב הציבורי בדימויים אלימים השוחקים את החיים האזרחיים ואת נורמות הסובלנות והשלום. כשגדלתי, רחוב ליד ביתנו כונה בפשטות Nafaq או רחוב «Tunnel». מאוחר יותר, חמאס בנה כיכרות ובהן רקטות, רחפנים וטנקי דמה ישראליים, וקרא לאינספור רחובות על שם «שהידים» שנהרגו בקרב. אזורים שלמים סומנו במונחי לחימה: «חטיבות», «פלוגה», «גדוד», ובכך הטמיעו את המיליטריזם בגאוגרפיה עצמה. זה חייב להיפסק. כל מאמץ רציני לדה־רדיקליזציה חייב לפרק את הארכיטקטורה הלשונית והסמלית הזאת כחלק מבנייה מחדש של עזה לעבר בניית אומה והרחקתה מהנרטיב של «ההתנגדות» החמושה שחמאס ביסס ברחבי הרצועה.
תורגם מהשפה אנגליתבשיחה סוערת עם הפודקאסט "Wondering Jews" של Unpacked Media, אני מדבר עם נועם וייסמן על ספרי "Hamas and Its Two Million Hostages", על אקטיביזם פרו-פלסטיני ועל מלחמת נרטיבים שמערערת את התקוות והשאיפות של העם הפלסטיני.
תורגם מהשפה אנגליתלמעשה, להיות פרו-פלסטיני זה לא אותו דבר כמו להיות אנטי-ישראלי.
תורגם מהשפה אנגליתמה הלאה אחרי הפשיטה הישראלית הנועזת לחטוף אתמול בכיר ביטחוני בחמאס (Mo'in al‑Arabid, ראש שירות הביטחון הפנימי/המשטרה החשאית), ולמה ביקר היום ראש הממשלה נתניהו בהיקף עזה? מה הלאה בנוגע לפירוז ולאוכלוסייה?
תורגם מהשפה אנגליתעזה קיבלה במשך כמעט עשרים שנה יותר סיוע ומימון לפיתוח לנפש מכל אזור סכסוך אחר בעולם; ובכל זאת, רשתות עצומות של ארגונים לא־ממשלתיים וארגוני צדקה סייעו בסופו של דבר לחמאס לבסס את שלטונו, מה שהגיע לשיאו באסון 7 באוקטובר. אני מסביר איך המערכת הזאת התגבשה, איך היא אפשרה לחמאס להתחזק, ומדוע המתחמים התעשייתיים הפרו־פלסטיניים ושל ארגוני הסיוע הלא־ממשלתיים גרמו בסופו של דבר נזק לתושבי עזה במקום לשרת אותם. "שאלו את חביב כל דבר" @havivrettiggur
תורגם מהשפה אנגליתפשיטה ישראלית בתוך «האזור האדום» שבשליטת חמאס בעזה הסתיימה בלכידתו של מועין אל־ערביד, ראש שירות הביטחון הפנימי של חמאס. אל־ערביד נקשר זה זמן רב לכמה מההתעללויות הקשות ביותר של הארגון בפלסטינים: עינויים, הפחדה, היעלמויות, הוצאות להורג וסחיטה — הכול בוצע באמצעות המשטרה החשאית של חמאס כדי לשמר את אחיזתו הסמכותנית בעזה. הוא גם פיקח על מערך הביטחון המבצעי שהגן הן על משטר חמאס והן על גדודי אל־קסאם שלו מפני חדירה וריגול מצד שירותים ערביים, ישראליים ושירותי הרשות הפלסטינית. המבצע היום, שלפי ההערכות כלל יחידות של שב״כ/שבק, דרש אש חיפוי כבדה ולפי הדיווחים גרם לכמה נפגעים אזרחיים. העיתוי של הפשיטה של הכוחות המיוחדים מעלה שאלות מרכזיות: האם היא נבעה ממודיעין דחוף, מאותת בחירות, או ממסר ישראלי שלפיו תנאי פירוק הנשק והנסיגה לא יתרככו? מה שברור הוא התגובה בתוך עזה. רבים מתושבי עזה, במיוחד אלה שסבלו תחת המשטרה החשאית של חמאס ותחת אל־ערביד עצמו, חוגגים בגלוי את נפילתו של סמל לעריצות, ואומרים שהם מקווים שהוא ייהנה משהות לא נעימה ב«בתי הכלא של בן גביר».
תורגם מהשפה אנגליתבשיחה עם ראס רוברטס @EconTalker, דיברתי על ספרי Hamas and Its Two Million Hostages, ועל הסיכויים לפירוז עזה, על חזוני לרצועה מפורזת, על זהות פלסטינית מחודשת ועל רעיונות לממשלה הישראלית הנכנסת
תורגם מהשפה אנגלית
כתבות מקושרות
- UAE Leader Warned Netanyahu of Hamas Move Before October 7, Report Says
- U.S. Reportedly Delays Gaza Disarmament Push Until After Israeli Election
- Katz Says Gaza Emigration Plan Is Frozen, Not Canceled
- Israeli and Board Sources Say Gaza Disarmament Could Advance Within Weeks
- Katz Says Senior Hamas Operative Captured in Gaza City
- Netanyahu Visits Gaza Post Near Yellow Line, Says Israel Will Not Withdraw