עינת וילף
@EinatWilf · אינטלקטואלים, סופרים ופרשנים
עינת וילף היא חברת כנסת מהעבודה לשעבר וכותבת שותפה של מלחמת השיבה, הביקורת המוחלטת על תביעת החזרת הפליטים הפלסטינים.
אמרו נחיל חוק, יהיו סנקציות. לא החילו חוק. יש סנקציות: הסנקציות של הבריטים, הצרפתים והקנדים כמו במקרה של ההכרה שלהם במדינת פלסטין של שרדינגר, הן עוד ביטוי (מעבר לכל השיקולים הפוליטיים הפנימיים מול מפלגת הירוקים) לכך שאנחנו כמדינת ישראל לא אומרים מה אנחנו רוצים ביו״ש (גם לא בעזה כמובן). אנחנו מקיימים שם כבר עשרות שנים עמימות ריבונית ולא אומרים לעצמנו קודם כל, לאזרחים שלנו שם ולעולם מה אנחנו רוצים. זה שלנו? לא שלנו? זמנית? לאן חותרים? בהירות - יוק. והממשלה הזו במיוחד התמחתה בשילוב קטלני של דיבורי אבו עלי שאינם מגובים במעשים. בונים חוות אבל לא מחילים את החוק הישראלי על עז צולעת. והתירוץ: יהיו סנקציות. אז עכשיו גם יש סנקציות וגם אין חוק ישראלי. אז מה כן? תקום ממשלה חדשה. תקים ועדה - אנשי ימין ושמאל, מומחי צבא, גיאולוגים וגיאוגרפיים וכל מי שיכול לתרום - עם משימה אחת: תביאו מפה. הכנסת, כגוף המייצג את הריבון, תחיל את החוק הישראלי האזרחי בחלק משטחי יו״ש ותחת החוק הישראלי האזרחי כולם אזרחים שווים. היכן שלא יחול החוק הישראלי האזרחי יתקיים כיבוש צבאי פעיל לטובת שינוי תודעתי ואידיאולוגי (האמריקאים ביפן/בנות הברית בגרמניה הנאצית - אין אונר״א, אין פליטות, אין שיבה). לתהליך הזה תיעשה עבודה מדינית דיפלומטית עם הכנה רצינית. בקיצור, יוזמה ובהירות בנושא מרכזי שכרגע נראה שכולם בורחים ממנו. הראיון המלא פה: https://t.co/mnfuKIUQOJ
שאלתם על החיבור שלי עם מפלגת המילואימניקים והכלכלית, אז פשוט מאוד - לקראת הגשת הרשימות זו נשארה המסגרת הפוליטית היחידה שהיא על-גושית, שעוסקת במה ולא במי, עם סיכוי לכוח פוליטי אמיתי, ומאפשרת לנו לקדם בתחומי המדינאות, ביטחון וכלכלה מדיניות המפרקת מבנים ותפיסות שממש לא משרתים אותנו. https://t.co/JKmTWlgwWo
כתבתי את זה אחרי הדיון באוקספורד יוניון "ישראל מעולם לא באמת רצתה שלום עם פלסטין". כעת אני מצרפת כאן את הדיון המלא כדי שתוכלו להעריך אותו בעצמכם (החלק שלי מופיע בציוץ קודם). 1) קל לבטל במחי יד אוניברסיטאות או אגודות ויכוח של סטודנטים, אבל מלחמת הרעיונות מתנהלת במקומות ובזירות רבות, וזו אחת החשובות שבהן. האוניברסיטאות משמשות להלבנת שקרים ועלילות דם נגד ישראל, ומעניקות להם מכובדות ולגיטימיות. 2) חשוב מאוד להגיע למקומות האלה מוכנים. וכן, לעובדות יש חשיבות. ההצבעה הסופית הייתה 208 מול 129 נגדנו, וזו, בהתחשב בסביבה ובקהל, הייתה תוצאה מרשימה מאוד. כמה מאלה שהצביעו איתנו ניגשו אלינו אחר כך כדי לומר עד כמה העריכו את העובדה שלקחנו את הדיון ברצינות, הבאנו עובדות ולא נגררנו לצעקות. אפשר לשכנע אנשים. מי שמוותר מראש אינו מבין עד כמה מסוכן להשאיר את הזירה ריקה. 3) למדתי גם משהו (שוב..) על המצב היהודי. היה ברור מאוד שבצד השני כמעט לא נעשה מאמץ להציג טיעונים רציניים, והייתה מעט הכנה או תיאום. מנקודת המבט שלהם, אין סיבה לטרוח: הם התרגלו פשוט לומר "אפרטהייד" ו"רצח עם" ולדעת שמחיאות כפיים יבואו בעקבות זאת. אבל דווקא כאן טמונה הזדמנות. עצלות ושאננות שנולדות מכך שהכול קל מדי הן תמיד נקודות תורפה. ידענו שאנחנו בעמדה קשה, ולכן התכוננו, תיאמנו ודאגנו להיות מדויקים מאוד. אין ספק שקושי מחדד את המחשבה. 4) ועכשיו משהו על פוליטיקה. אחת הסיבות לכך שאני מתמודדת בראש מפלגה פוליטית חדשה היא שכיום אין אפילו מנהיג מפלגה אחד שמבין באמת את היקפה של מלחמת הרעיונות העולמית המתנהלת נגד ישראל והציונות, ומוכן להשקיע את המאמץ הדרוש כדי להילחם בה באופן שיטתי. אין פירוש הדבר לשאת נאום פה ושם. פירוש הדבר לבנות בפועל מערך שאינו תלוי באדם אחד או בשליטתו של אדם אחד באנגלית: לאחד את מיטב הישראלים, ויש רבים כאלה, שיעבדו בכמה שפות, יודעים כיצד להציג את הטיעון, מכירים את העובדות, נוכחים בזירה כל הזמן ולעולם אינם משאירים אותה ללא מענה; אנשים שמבינים כיצד פועלים בפועל הקמפיין נגד ישראל והציונות והמתקפה על יהודים ברחבי העולם, ופועלים ללא הרף כדי להתמודד איתם.
תורגם מהשפה אנגלית“אז אל תעזו לטעון ש‘ישראל מעולם לא באמת רצתה שלום עם פלסטין’. אם כבר, רצינו אותו יותר מדי. אז עכשיו תורכם לענות על השאלה: מתי אי פעם באמת רציתם שלום עם המדינה היהודית האחת?” (הנאום שלי בן 10 דקות עם כתוביות באנגלית מדיון האוקספורד יוניון):
תורגם מהשפה אנגליתאת המילים הללו כתבתי למחרת הדיבייט באוקספורד ״ישראל מעולם לא רצתה שלום עם פלסטין״. אני מצרפת כאן את הלינק לדיבייט במלואו להתרשמותכם (החלק שלי מהדיבייט עם כתוביות בעברית נמצא בציוץ קודם): https://t.co/lEa4Oi7Y4B 1) קל לזלזל באוניברסיטאות או בארגוני דיבייט של סטודנטים, אבל מלחמת התודעה מתנהלת בשלל מקומות וזירות וזו אחת החשובות שבהן. אוניברסיטאות משמשות כ״מלבינות״ של שקרים ועלילות דם נגד ישראל ונותנות להם מכובדות. 2) יש חשיבות אדירה להגיע למקומות הללו מוכנים וכן - עובדות זה דבר חשוב - התוצאות היו 208 מול 129 לנו, שבהינתן הסביבה והקהל זה הישג מרשים ביותר. מתוך אלה שהצביעו לנו באו אלינו כמה בסוף להגיד שהם מאוד העריכו שהתייחסנו ברצינות לדיון והבאנו עובדות ולא צרחנו. אפשר לשכנע. כל מי שמוותרים מראש לא מבינים שמסוכן מאוד להשאיר את הזירה ריקה. 3) משהו על המצב היהודי - היה מאוד ברור שמן הצד השני לא היה מאמץ בכלל לטעון טיעונים רציניים, לא היתה הכנה ותיאום - ומבחינתם אין שום סיבה, כי הם כבר רגילים שמספיק לומר אפרטהייד ורצח עם ומחיאות הכפיים מובטחות. מצד שני, יש בכך הזדמנות - עצלנות וזלזול שנובעות מכך שקל מדי הן תמיד נקודות תורפה. אנחנו שידענו שמצבנו קשה התכוננו, תיאמנו ודאגנו שנהיה מאוד מדויקים - אין ספק שקושי מחדד את המחשבה. 4) ועכשיו משהו על פוליטיקה - אחת הסיבות שאני מתמודדת בראשות מפלגה היא שאין היום אף ראש מפלגה שבאמת מבין את גודל האתגר של מלחמת התודעה בעולם שמנוהלת נגד ישראל והציונות ומוכן להשקיע מאמץ להיאבק באופן מערכתי - כלומר, לא לתת נאום פה או שם - אלא באמת לבנות מערך (שלא תלוי באדם אחד או באנגלית של אדם אחד) של מיטב הישראלים (ויש רבים) בשלל שפות, שיודעים להתמודד, שמכירים את העובדות, שנמצאים כל הזמן בזירה ולא משאירים אותה ריקה לרגע, שמבינים את האופן שבו המלחמה נגד ישראל והציונות והמתקפה על היהודים בעולם פועלת ודואגים לפעול כל העת.
“אז אל תעזו לומר ש׳ישראל מעולם לא רצתה שלום עם פלסטין׳. אם כבר, אז רצינו שלום יותר מדי. השאלה שצריכה באמת להישאל היא מתי הערבים הפלסטינים אי פעם רצו שלום עם מדינת היהודים היחידה?״ מתוך הנאום שלי בדיבייט באוקספורד (10 דקות עם כתוביות בעברית): https://t.co/LayOxhqg08
אם הקטרים מתגאים בכך שהתכנים שלהם בעזה הם עם השפעה משמעותית High Impact אז משהו אומר לי שאין מה לשמוח, אבל אולי זו רק אני…
אשוב ואומר, כל הדיונים על מה ישראל היתה עושה בשעות שלפני הפלישה והטבח - העירו אותי, הייתי עושה, גנרלים - מבוססים על הסתכלות בקורקבן הישראלי כאילו אין בצד השני אויב שצופה ולומד. אם ישראל היתה נערכת לפלישה, החמאס לא היה מוציא אותה לפועל באותו היום, ואז היתה מתחזקת ההנחה ששוב היה תרגיל אבו-עלי של חמאס, ולכן צריך לתת להם יותר כסף, והפלישה היתה מתרחשת בחג ישראלי אחר. זו תפיסת ביטחון עקומה שקיימת מראש הממשלה ועד מערכת הביטחון (עדיין!) שעוסקת רק בהאם האויב יורה עלי כרגע או לא, ומסרבת להתמודד עם שאלות היסוד של האידיאולוגיה שמזינה את התחמשות האויב ולכן היא חוזרת גם עכשיו (!) לפתוח מעברים, לשפץ ולהרחיב, להכניס משאיות, סחר, שיקום תברואה וכל דבר שפשוט מתנהל כאילו לא למדנו כלום. אולי יש יותר התקפיות צבאית אבל התמודדות עם האידיאולוגיה ומה שמזין אותה, התקפיות תודעתית - יוק.
כפי שהיינה עוזר לנו להבין, הדפוס הזה אינו חדש. מה שמאחד את המחנות הללו, שעל פניו הם מנוגדים, הוא הפיכת הפוליטיקה לפרויקט אסכטולוגי שבו היהודי—או המדינה היהודית—מופיע כמכשול העיקרי שיש להסיר כדי לאפשר אמנציפציה או מחילה. מאמר נהדר ומטריד על היינה ועל הניתוח הנבואי ומרחיק הראות שלו, כבר במאה ה־19, של הפסיכוזה הקולקטיבית שהתבשלה באירופה. הסכנה של עולם ששב ונופל לדפוס העתיק, שלפיו הקיום הקולקטיבי של היהודי (שאז יש לחסל אותו אחד־אחד) עומד בין העולם לבין כל אוטופיה שהוא מדמיין, קיימת שוב
תורגם מהשפה אנגליתמאז השיבה באוקטובר דניאל דושי ואני מנהלים שיחה מתמשכת על כל מה שקורה פה בפודקאסט המעולה שלו. דושי הוא מראיין נהדר ואני שמחה תמיד לחזור לשיחה אצלו. אז הנה לעיונכם ולשמיעתכם השיחה האחרונה שלנו - הרביעית במספר (!): https://t.co/oXnVGwJdBd
אל-ג׳זירה שידרה זה עתה סרט תיעודי על אונר״א, שבו ציטטו אותי בהרחבה (האסופה כאן, תודה למו גהאוי). אז עכשיו השאלה היא: 1) האם אל-ג׳זירה באמת מאפשרת בחינה רצינית של האסון שהוא האידאולוגיה של הפלסטיניזם, או 2) שהם חושבים ששילוב הגרועות שבגישות הערביות והאסלאמיות כלפי יהודים עם תמות מערביות אנטישמיות ואנטי-ציוניות הוא דבר טוב?
תורגם מהשפה אנגליתמנרמלים את הרעיון של ערבים ציונים. חשוב.
ההתמחות הישראלית כבר שנים: דיבורי אבו-עלי בפומבי (״גרגר לא ייכנס״, ״כיבוש גירוש התיישבות״, השטחה/הרס) ובפועל התקפלות אחר התקפלות אחר התקפלות. פעם ידענו לעשות ההפך.
האנשים היחידים שהורעבו בעזה היו החטופים הישראלים. האנשים היחידים שביצעו רצח עם היו העזתים הנשלטים בידי חמאס. כל השאר הוא מסע מחיקה והיפוך מוצלח מאוד (הפרק האחרון במסע מחיקה והיפוך שנמשך כבר מאה שנה)
תורגם מהשפה אנגליתבעברית, «שיבאה באוקטובר» הוא משחק מילים. ברור ש«אוקטובר הוא אוקטובר», ולכן העניין הוא «שיבאה». כשהמילה נכתבת כפי שהיא מופיעה בגרפיקה שלמעלה, משמעותה אכן «שיבה». אולם, כשהיא נכתבת אחרת — עם שינוי זעיר בלבד בהגייה («שבעה») — משמעותה «שבע», ו«שבעה באוקטובר» הוא האופן שבו ישראלים מתייחסים ל«שבעה באוקטובר», יום הטבח של חמאס. במילים אחרות, אף שה«משחק» הזה מבריק, הוא רחוק מלהיות מצחיק. בתמציתיות מצמררת, המחברים מצביעים על סוגיות הליבה של הסכסוך — שעליהן הם זועקים כבר שנים — שהתעלמות מהן הפכה את השלום לא רק לחמקמק, אלא גם לאשליה.» מאמר מצוין על הספר שלנו «October Return». אם קראת את «The War of Return» וברצונך לקבל את העדכון, כתוב לי בכתובת einat@wilf.org ואשלח לך אותו בדוא״ל.
תורגם מהשפה אנגליתהכל נכון. העבודה של יוליה היא דוגמא חשובה לאיך בעבודת כנסת נכונה אפשר להכריח את הממשלה לעשות את הדבר הנכון גם כשהממשלה לא מאוד רוצה.
גרוע יותר. זה הרבה יותר מסתם פשע מלחמה נוסף. הכול כזה. כל האופן שבו המלחמה הזו נגד ישראל מתנהלת הוא באמצעות מחיקת הקו הבסיסי ביותר שעליו נשען כל רעיון דיני המלחמה — שצריכה להיות הבחנה נראית לעין בין לוחם לאזרח.
תורגם מהשפה אנגלית״הסובייטים לא המציאו את שנאת היהודים. אבל הם הפכו אותה לתעשייה, העניקו לה לגיטימציה, הביאו אותה לזרם המרכזי וייצאו אותה. הם יצרו את הגרסה של האנטישמיות שעדיין מעצבת את החלטות האו״ם, את השפה של ארגונים לא־ממשלתיים, את סיסמאות המחאה וחלק גדול מאוצר המילים ה״אנטי־ציוני״ המודרני. ״אנטי־ציונות״ הייתה, ועודנה, אותה שנאה ישנה תחת שם חדש.״
תורגם מהשפה אנגליתמה קרה אתמול וכולם מדברים עליו, אבל לא מאוד חשוב? הפריימריז בליכוד (ולא, אני ממש לא אדישה לשמחה המאחדת רבים בעם בנושא סילמן). מה קרה אתמול וכמעט לא מדברים עליו, אבל מאוד מאוד חשוב? עוד התקפלות בעזה. כבר אפילו לא מחכים לפירוק חמאס מנשקו שגם זו מטרה לא רצינית. בעקבות ביקורו של קושנר אתמול הוסכם על הקמת שני מסלולים. אז עכשיו ממקבלים. במסלול אחד ידברו על פירוק מנשק, ובמסלול המקביל כבר יתחילו לטפל ב״תברואה״ - כלומר צינורות, מלט, עבודות. שיקום, רק בלי לקרוא לזה שיקום (וכזכור הצינורות והמלט בכל הפעמים הקודמות לא בדיוק שימשו ל״תברואה״). וככה, בשקט, אנחנו שוב מוותרים על ההזדמנות לעצב מחדש את עזה. לא רק לפרק נשק, אלא לפרק את האידיאולוגיה של אנשיה. יום אחרי יום אנחנו מפספסים את ההזדמנות הזאת. וכבר אי אפשר לומר שזה בטעות.
הבוקר ביליתי כעשרים דקות טובות ב־@FoxNews בדיון על המצב באיראן, בעזה ובלבנון:
תורגם מהשפה אנגליתיום מוצלח היום בשטח עם המתנדבים הנהדרים של מפלגת עוז @ozparty2026. שבת שלום!
כתבות מקושרות
- UK Announces Import Ban and Sanctions Regime Targeting Settlement Trade
- Netanyahu Says October 7 Would Not Have Unfolded the Same Had He Been Awakened
- Netanyahu-Kushner Talks Agree Gaza Sanitation Work and Keep Israeli Strikes for Now
- Kushner Says Hamas Weapons Removal Could Begin Within 30 Days After Netanyahu Talks
- Likud Primary Count Ends at 100%; Netanyahu Very Satisfied With Final Slate