토메르 페르시코
@TomerPersico · 싱크탱크 및 분석가 — 미국/영국
토메르 페르시코는 이스라엘 학자입니다.
ההיסטריה סביב NAZA הגיעה למימדים מטרידים, ואולי כדאי שנזכור משהו חשוב דווקא בימים האלה: מעבר למניפולציות ולעיוותים - אנחנו לא חפים וזכים. נהיה חייבים להתבונן ביושר במה שעשינו בעזה. יהיה צורך בחשבון נפש ויהיה צורך בתשובה. כולנו. במקרה אנחנו בתקופה הנכונה בשנה. אפשר ורצוי להתחיל.
עמותת הלל - יוצאים בשאלה פתחה בקמפיין למימון מלגות שהם מעניקים לחרדים לשעבר שמעוניינים ללמוד באקדמיה כדי להשתלב בכלכלה ובחברה הישראלית. במציאות מתוקנת המדינה מחלקת מלגות כאלה אבל אנחנו לא במציאות כזו. בואו נתרום כדי שזה יקרה: https://t.co/SP2WKtD2O1 @Hillel_IL
למקרה שפספסתם, במוסף 'שבת' של מקור ראשון התפרסם ביום שישי "כתב הגנה" לנוער הגבעות, שמצד אחד מסביר כמה הם טהורים ומוסריים, ומצד שני מביא עדות של אחד מהם שהם גונבים רכוש פלסטיני. אני תוהה מה יישאר מהציונות הדתית בסוף התקופה הזאת. איך יסבירו לעצמם אנשים טובים והגונים שהם חגגו, או לכל הפחות שתקו, כאשר לצידם פורעים יהודים צעירים עורכים פוגרומים בפלסטינים ומבצעים מעשי אלימות, ונדליזם, טיהור אתני, גניבה וגזל.
נתחיל בדיסקליימר המתחייב שלא ראיתי את הסרט, ונמשיך בתהייה על הנושא של הסרט, שהוא נז"א, כלומר נזק אגבי, או באנגלית Collateral Damage. כי הבחירה בזווית הזאת משונה. 'נזק אגבי' הוא נקודת מוצא מוזרה להאשמה, כפי שמאשימים יוצרי הסרט, שישראל ניהלה ב"מלחמת השמדה" בתושבי עזה שמטרתה "ג'ניסייד". הרי עצם המושג נז"א מורה על ניסיון להגביל מוות של אזרחים. מדינות שלא אכפת להן מאזרחי האוייב כלל לא מחשבות נזק שכזה ולא מגבילות פעולות בהתאם אליו. בוודאי מדינות שמעוניינות להרוג כמה שיותר אזרחי אויב לא ידברו על נז"א אלא יחשיבו הרג אזרחים כנזק *העיקרי* שהן *מעוניינות* להביא לו. הדין הבינלאומי אינו אוסר על פגיעה אגבית באזרחים בעת תקיפה של מטרה צבאית, אבל מתנה את הלגיטימציה לעשות כן בכך שהפגיעה לא תהיה מופרזת ביחס ליתרון הצבאי שמופק מהתקיפה, ומחייב נקיטת אמצעי זהירות לצמצום הפגיעה ככל האפשר. אני מבין שההאשמה של יוצרי הסרט היא שהנזק האגבי, כלומר מותם של אזרחים בעזה במלחמה האחרונה, היה בלתי פרופורציונלי ופושע, ואני בהחלט חושב שייתכן שישראל – בלהט הקרב, כתוצאה מהטראומה שחוותה, בגלל מנהיגות קיצונית ודתית-פונדמנטליסטית, משום הצורך "להחזיר את ההרתעה", מתוך רצון לנקמה, מתוך כל אלה יחד – הגדילה את יחס הנפגעים/מטרה באופן מופקר, שעולה לכדי פשע מלחמה. הדיון אם כן או לא הוא ראוי והעדויות שמובאות בסרט ודאי תסייענה לו. אלא שראשית, צריך לשים לב לא לקפוץ מהטענה "צה״ל ידע שאזרחים ייהרגו ואישר את התקיפה בכל זאת" לטענה "ההרג עצמו היה המטרה", טענה שדומני שיוצרים מבקשים לטעון. אלה שתי טענות שונות. אולי בסרט מראים לצופה איך מגיעים מהאחת לשניה, אבל זה ממש לא מובן מאליו. ושנית, גם אם ישראל נהגה באופן פושע, עצם חישוב הנז"א מוביל למסקנה הבלתי נמנעת שהיה מספר מסויים, גם אם גבוה למדי או אף גבוה מדי, שמעבר אליו ישראל עצמה חשבה שמספר האזרחים שיהיו בסיכון הוא גדול מדי ושיש לבטל את התקיפה. אנחנו גם יודעים עובדתית שתקיפות בוטלו בשל אותו נז"א. מדינה שמעוניינת בהשמדת האוכלוסייה לא מבטלת אף תקיפה. מדינה שמעוניינת בג'נוסייד לא מדברת על נז"א. לכן – ושוב, לא ראיתי את הסרט – נדמה שזאת זווית שמסגירה את המסקנה ההפוכה בדיוק ממה שיוצרי הסרט מבקשים לקבוע. קחו למשל את הסרטון הזה, שהוציאו מתוך הסרט. אין בו הרבה מעבר למניפולציה מוסרית. הרי מה רואים כאן? חייל שמספר שישראל מיפתה לחלוטין את עזה וידעה בכל מקום מי גר באיזו דירה. למאמץ המודיעיני הזה יכולות להיות שתי סיבות: א. לדעת מתי משהו משתנה (מגיע מחבל לדירה, מאוחסן אמל"ח בדירה, מוחזק חטוף בדירה); ב. חישוב נז"א במקרה של הפצצה. כמובן בסרט מתייחסים לעניין השני, אלא שמשום מה העובדה שישראל טורחת לבדוק מה יש בדירה לפני שהיא מפציצה אותה הופכת במקום נקודת זכות לכתב אשמה, דהיינו המסר הוא שזה לא בסדר שישראל ידעה את מי היא מפציצה. אלא שלא ברור למה האלטרנטיבה עדיפה. האם יותר טוב שלא יבדקו? שלא יידעו? שיפציצו ללא אבחנה? זה הרי בדיוק ההפך ממה שיוצרי הסרט עצמם סבורים שמוסרי, שהוא ההגנה, עד כמה שאפשר, על חיי אדם. שוב: בהחלט אפשר לטעון שישראל לא *שמרה מספיק* על חיי אדם ונהגה בהפקרות שמגיעה לכדי פשע מלחמה. אבל עצם המיפוי מראה *שהיתה כוונה תיאורטית להגביל תקיפות אם הנז"א היה גדול מדי*, ושוב, אנחנו יודעים שעובדתית תקיפות הוגבלו ותקיפות בוטלו. עד כאן התהייה על הזווית הקונטרה-פרודוקטיבית מבחינת יוצרי הסרט. הנושא עצמו חותר תחת הטענה העיקרית שלהם. לגבי המניפולציה המוסרית בסרטון הקצר להלן, הרי שהיא נמצאת ברמה הרגשית שבה ברגע שאנחנו *יודעים* מי בדירה, היחס שלנו אל הפצצתה משתנה. אם אנחנו מבינים מי חי בבתים שהופצצו קשה לנו הרבה יותר לקבל שהפציצו אותם, ואם הם הופצצו – אותנו כצופים זה מזעזע הרבה יותר. השוו את זה לצפיה בסרט על מלחמת העולם השנייה שבו רואים מטוסים בריטים משלשלים מאות פצצות על (לדוגמא) המבורג, שעולה באש ונחרבת. המודיעין הבריטי לא ידע מי נמצא בכל דירה, טייסים לא בדקו את מי הם הפציצו, לאיש לא ממש אכפת מנזק אגבי (למעשה, הרס המרקם העירוני ושבירת המורל של האוכלוסייה לא היו אגביים אלא חלק אינטגרלי מהתוכנית). לנו כצופים זה *מקל* על הרגש המוסרי. לא מספרים לנו שבדירה בקומה שלישית בבית ברחוב דאמטורסטראסה גרים האנס וגרטרוד בל ושלושת ילדיהם, שעומדים כעת למות, וטוב לנו לא לדעת את זה. באופן אירוני דווקא הפצצה חסרת אבחנה מקלה עלינו כי היא מאפשרת לנו להפוך את הקורבנות לסטטיסטיקה, ולא לבני אדם עם פנים ושמות. לכן הראיון עם החייל שמספר לנו על המשפחה בדירה הוא מניפולטיבי: לוקחים כוונה חיובית של צה"ל להבין מה הסיכון בכל הפצצה, והופכים אותה לכפתור שמפעיל רגשית את הצופה. אולי לא מיותר לציין שמיפוי הדירות מוסיף לפציעה המוסרית של החיילים, שבעל כורכם לא הפציצו מטרות עלומות אלא ידעו בדיוק את השמות והגילאים של הקורבנות. אלה החיילים שכעת מיוסרים מצפונית, אותם יוצרי הסרט מראיינים. לבסוף, דומני שקשה להסביר איך סביב 80% מהמבנים בעזה ניזוקו או נהרסו אבל שיעור ההרוגים מקרב האוכלוסייה (כולל מחבלים) עומד על 2%, מבלי לקחת בחשבון שישראל הזהירה את רוב תושבי השכונות שהיא הפציצה לפני שהיא הפציצה. לו רצתה ישראל להשמיד את תושבי עזה, צה"ל היה יכול להרוס את הבתים על תושביהם, אבל זה כאמור לא נעשה. אם המלחמה הזאת היתה מלחמת השמדה כנגד האוכלוסייה, בהתחשב בהרס המוחלט של המבנים, שיעור הנפגעים היה הרבה הרבה יותר גבוה. שלוש הערות אחרונות: 1. אין לי ספק שישראל ביצעה פשעי מלחמה נוראיים במלחמה האחרונה, שמגיעים במקרים מסוימים לפשעים נגד האנושות. ההתעקשות של אנשים כרחל שור ויובל אברהם להגדיר את המלחמה כ"מלחמת השמדה" ו"ג'נוסייד" משטחת את הדיון ומרחיקה אותנו מהחקירה האמיתית ומחשבון הנפש שחייב להתבצע. הדיון הופך להיות כן-או-לא ג'נוסייד במקום מה בפועל קרה. הנה, גם הסרט שלהם הולך להיקבר בתוך הדיון הזה. 2. פעמים רבות האשמה כזאת אינה יותר מחנופה למעגלים החברתיים הרלוונטים, שכרטיס הכניסה הבלעדי והבלתי נתון למו"מ אליהם הוא אמירת המילה "ג'נוסייד", ושאמירת המילה הזאת מזכה את אומריה בכבוד ויקר ופרנסה נאה. כשזה המצב, זה דוחה. 3. למדינה ששריה קראו לחסל, להפציץ באטום, להחריב עד היסוד, למחוק, להרעיב, לשטח, לזרבב, לכבוש-לגרש-להתיישב את עזה אין מילה אחת לומר על "הנזק התדמיתי" שעושה סרט. אין סרט בעולם שהיה עושה שמינית מהנזק שהממשלה הזאת עשתה. https://t.co/6VdMAQbqUg
There's an obvious shift, over the last decade, in the very meaning of progressivism, leading many in radical left circles see organizations such as Hezbollah are leftist "resistance" movements. My new Substack: https://t.co/WOCzKBeGZG https://t.co/h43clHiYMz
... To bring a final, grotesque example of this, we can turn to @PeterBeinart's 2025 book, Being Jewish After the Destruction of Gaza: A Reckoning. Beinart fully condemns Hamas’ actions on October 7th, but never once uses the word “terrorism” to describe them or “terrorists” to describe Hamas. For Beinart, Hamas members are always “fighters”, and Hamas isn’t a terrorist organization but an “insurgent group” or a “guerrilla” organization (this makes for some strained formulations, such as “Earlier that morning, a Hamas fighter had entered Amalia’s home and murdered her mother.” – p. 34) Hamas is clearly portrayed in the book as a liberation movement. Beinart states that: "October 7 has more in common with the murder, torture, and rape of thousands of Europeans in newly independent Haiti in 1804, or the Fort Mims massacre of white settlers by Creek Indians in what is now Alabama in 1813, or the Lari massacre by Mau Mau rebels seeking to overthrow British colonialism in Kenya in 1953 – gruesome, pitiless attacks by oppressed peoples resisting dispossession." (p. 39) For Beinart Hamas is simply another iteration in a long tradition of liberation movements. Brutal, no doubt, because liberation from oppression is never easy nor gentlemanly. But what do you expect? Hurt people hurt people and decolonization is not a metaphor. In the end, just as we see the freed slaves of Haiti as heroes, we must also see Hamas fighters (don’t say terrorists) as such. The analogy to the enslaved and the natives is of course essential to the criticism of Israel as a colonial power and the justification and smoothing over of Hamas’ atrocities. It makes it possible to trivialize the acts of savagery committed by these movements and to legitimize almost any barbarity inflicted on Israelis and Jews .But I think there’s more here than a tactical concession used for condemnation of a hated country or people. There’s a deeper transformation going on here, in the thought of certain circles within the radical left. There is a shift, I’d like to argue, in the very meaning of progressivism. In order to make this clear we need a quick dive into the history of terrorism. --- Link to full article below
שנה של הגירה מרצון גם לכם https://t.co/6yppi9DLzs
What does it take to depict Hamas as a liberation movement? Why do many in radical left circles see organizations such as Hezbollah are leftist "resistance" movements? I claim there's a shift in the very meaning of progressivism: https://t.co/hcVQF1E7j4 https://t.co/tcIkW97FC2
שנבין: אלה הידידות שלנו. אלה המדינות שתומכות בזכות קיומה של מדינת ישראל. לכן הן מבדילות בין ישראל, המדינה הלגיטימית, לבין מפעל ההתנחלויות, שאינו לגיטימי. הגיע הזמן שגם אזרחי ישראל יבדילו.
איזו מהפכה אדירה. רק המועמדות, רק הפניה למצביעים חרדים כאישה, רק המציאות הפשוטה של אישה חרדית שמבקשת את קולות החרדים - כבר מהפכה. ואם היא תיכנס לכנסת... וואו
דיון מרתק ממש על מסורתיות, הלכה וההקצנה בש"ס. והערה: בניזרי זועק "שולחן ערוך" כדי לקבוע שיש הלכה אחת קבועה. חברי הפאנל לא מספיק יודעים או ישרים כדי לומר לו שבשולחן ערוך גם אסור לגבר להסתכל במראה או לצבוע את השיער, ועוד. כמובן שלא נוהגים כך.
מבט בהרכב הרשימות מגלה שבנט הקים מחדש את יש עתיד ואייזנקוט את הליכוד (כשהיה מפלגה לאומית-ליברלית-מסורתית)
לאליסף פרץ יש פוטנציאל להיות הסילמן הבא. אני מקווה שאצל אייזנקוט יודעים מה שהם עושים. @RonenManelis @gadi_eisenkot
דוגמא אחת מרבות להזניה המוחלטת של מומחיות, סמכות אקדמית ומוניטין של NGO למען המטרה המקודשת של הכפשת ישראל. לא שישראל לא ביצעה פשעים נוראיים בעזה, כולל הרעבה (שנה אחרי כן, במאי 2025 עם ארגון הGHF הפושע) אבל famine לא היה ו"עדויות מומחה" כאלה הן אחד הסיבות לשבר באמון באקדמיה ובארגונים שכאלה. כיום כמובן יש מומחים אחרים שמזנים עצמם עם טענות אחרות.
These Israeli terrorists are brazen enough to drive by the US ambassador's convoy for one reason only: they have the support of the current Israeli government. Call out the actual culprits, ambassador
בפוליטיקה עושים פשרות. לפעמים מצביעים ללא-יהודי, לפעמים לאישה. לא תמיד אפשר לקבל הכל, כלומר גבר יהודי דתי הטרוסקסואל, שהוא האדם המושלם. במדינה האידיאלית של הרב לבנון רק כאלה יהיו בשלטון https://t.co/jbwPJYAozy
את פייגלין ראיינתי במפגש פומבי בשנת 2013 ושאלתי אותו כמה פעמים על זכויות להט"ב. הוא היה מאוד ברור: להט"ב פוגעים ב"מעמד המשפחה הקלאסית" ולכן אסור למדינה להכיר בנישואים גאים או לאפשר אימוץ. על פי פייגלין: "אם אתה דורש מהמדינה לתת לך מעמד זהה של משפחה, אני חושב שמדינת ישראל, בוודאי כמדינה יהודית, אבל כל מדינה ברת דעת, כל חברה ברת דעת, שתעשה את זה בסופו של דבר יורה לעצמה בראש." הדברים ברורים. גם מצעדי גאווה יהיה קשה לקיים במדינה שפייגלין מחליט בה. על פי פייגלין יותר לקיים מצעד גאווה "במקום שלא פוגע באנשים אחרים, בוודאי. מה לעשות? יש עוד אנשים עם זכויות. לא רק להומואים יש זכויות" - כלומר אין מצעד גאווה בירושלים, במצפה רמון, ובכל מקום שבו רגשותיו של מישהו יפגעו. אולי הגרעינים התורניים בתל אביב גם יתעקשו שזה פוגע ברגשותיהם ונסגור עניין. לכן הוידאו הזה חשוב, מפני שעל פי רוב השיטה של פייגלין לחמוק מלהתיחס לענייני זכויות היא לסגת לעמדה ליברטריאנית שבה למדינה אין בכלל עניין בחיי הפרט של האזרח, ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. כאן הוא אומר בפירוש: אני בעד זכויות סטרייטים, עזבו אותי מזכויות להט"ב. זאת עמדתו, וזאת תמיד היתה עמדתו. בפועל הליברטריאניזם של פייגלין קורס בכל מקום שבו הוא מאותגר על ידי צרכי "העם" או "היהדות". במפגש איתי הוא דיבר בפירוש על הצורך להכיר בזכויות "עד לשלב שבו אתה קודח חור בספינה שבה כולם יושבים" - והוא כמובן יקבע מי קודח חור ומתי. במילים אחרות, החירות של פייגלין אינה זכות קדם-פוליטית המגבילה את הרוב, אלא רשות הנמשכת כל עוד אינה מאיימת לדעתו על שלמותו/בריאותו של הקולקטיב. זה הבדל עקרוני, עמוק. צרכי הכלל תמיד יאיינו את זכויות הפרט, וצרכי הכלל נקבעים כמובן על פי הגרסה של פייגלין ליהדות. דמוקרטיה ליברלית לא תהיה כאן. @moshefeiglin
אין דרך לפרש את הדברים של הרב אבינר אלא כתורת גזע. הדעות לא משנות, מה שמשנה זה רק יהודי/גוי. חלקים ניכרים מהחרד"ל עברו מזה זמן למחוזות של יודו-נאציזם. ישר כוח לוינטר שדוחה את הגזענות הזאת על הסף, והגיע הזמן ששאר הציונות הדתית תרחיק עצמה ממנה. https://t.co/sciI2EIiel
כל מי שחושב/ת שנשים חרדיות תמיד בוחרות בחייהן, שמחות בחלקן, חוגגות את הזכות לצאת לעבוד כדי שהבעל ילמד, מתות על השביס או הפאה או גילוח הראש ובכלל מועצמות מגדרי "צניעות", וכמובן נהנות עד השמיים מזה שאין להן קול, סמכות או אוטונומיה שיקרא את הספר המצויין של @meravseve, שמבוסס על עדויות שהיא אספה לאורך שנותיה ככתבת תחקירים וחברה ב'יתד נאמן', כמשרתת נאמנה של המערכת הדכאנית שהיא כעת חושפת באומץ ובכישרון. הספר כתוב מצויין ומספק אשנב למנגנוני השליטה החברתיים והדכאניים בהחלט של החברה החרדית. מומלץ. כמו כן: חייבים לפרק את האוטונומיה החרדית.
זה אינפנטילי אבל בכל זאת: בשעה 6:29 היית ער, נכון? למה גם יומיים אחרי זה מדינת ישראל עדיין לא שלטה בכל העוטף? מה עשית מרגע שהעירו אותך חוץ מלהתאפר? https://t.co/TuFcvIrS4s
רב החטיבה התיר את היציאה למשימה, אבל החיילים פנו לרבנים שלהם וקיבלו הוראה לא לצאת למשימה. מישהו חושב שאפשר לנהל ככה צבא? סרבנות, פירוק שרשרת הפיקוד, וסמוטריץ' תומך ומגבה
שיבוצו של יואב סגלוביץ' ברע"מ הוא חדשות נהדרות. זו בשורה חשובה במיוחד מפני ששיתוף הפעולה בין יהודים וערבים כאן אינו אידיאולוגי ו"ייצוגי" (כמו השריונים ליהודים וערבים בחד"ש והדמוקרטים), הגם שיש לזה כמובן מקום וחשיבות, אלא ענייני: סגלוביץ' מגיע כדי לטפל בפשיעה. שני הצדדים מפגינים פרגמטיות של חיים משותפים: אנחנו זקוקים זה לזה. זה ביטוי פוליטי מתבקש של המציאות הבנאלית של שני עמים שחיים יחד ושחייהם שזורים זה בזה. השיבוץ של יוסף חדאד בעמך ישראל מציג כיוון שונה וחשוב גם הוא. חדאד משובץ על תקן ערבי ציוני, ותפקידו הצגת מודל של אזרח ערבי "נאמן". הפופולריות העצומה שלו בקרב צעירים מאפשרת לו להביא נדוניה פוטנציאלית של מצביעים. כמובן, חדאד מתקבל רק מפני שהוא מזדהה באופן מלא עם הנרטיב הציוני של הימין. ובכל זאת, הוא נחשב נכס, והעובדה שמפלגת ימין קשה מציבה ערבי במקום בכיר אינה עניין טריוויאלי. לא היינו רואים את זה בציונות הדתית, בעוצמה יהודית ואפילו בליכוד. יוצא שבעוד הליכוד ונתניהו ממקדים את הקמפיין בדלגיטימציה של שותפות פוליטית עם ערבים, משני צדי המפה הפוליטית נוצרים בפועל מודלים של שותפות כזאת. זה נהדר. המציאות מסמנת שילוב פוליטי הולך וגובר של יהודים וערבים.
לא יודע עד כמה הישראלי הממוצע מודע לכך שחד"ש, נוסף על כך שלא בחרה רשימה עם אישה במקום ריאלי, כן בחרה את ג'פאר פרח במקום ריאלי (מקום 2, מחליף את עאידה תומא סלימאן), שיש עליו שמועות לא נעימות מזה שנים בקשר ליחסו לנשים (פרח מכחיש הכל). הוקמה ועדה במפלגה והומלץ לפרח לפרוש, אבל הוא לא בעניין. המפלגה החליטה אתמול לא להדיח אותו, כלומר לתת לו לרוץ, וכך הוא עומד להיבחר לכנסת. כל זה רק לומר שלמי שזה עוד לא היה ברור מהתמיכה באסד ופוטין, חד"ש היא מפלגה מסואבת ורקובה, באופן לא מפתיע ממנגנון קומוניסטי.
כדאי לזכור: ממשלת ימין על מלא לא הצליחה ⬅️להכריז ריבונות ⬅️לספח סנטימר ⬅️לחסל את חמאס ⬅️להעביר רפורמה/הפיכה משפטית וזה עם מקסימום מוטיבציה, 4 שנים לעבוד ונשיא אמריקאי אוהד. כישלון מפואר שחושף את הן את חוסר הכישרון של נבחרי הציבור שלו והן את חוסר ההיתכנות של תפיסת הימין.
שמחתי להשתתף בסדרת דוקו חדשה בת שלושה פרקים, 'השיטה הטרויאנית' על פי ספרו של @afdirohak, שחושפת כיצד החרד"ל הצליח במשך שנים לצבור כוח ולהשתלט על הימין המיינסטרימי ועל הליכוד. כאן הסדרה כולה: https://t.co/MI3jnTWmg0 https://t.co/sAF6wmSq7J
연결된 기사
- IDF Chief Orders Legal and Security Review of ‘Naza’ Film
- Israel Film Council Sets Urgent Festival-Scoring Review After ‘Naza’
- UK Announces Import Ban and Sanctions Regime Targeting Settlement Trade
- Nechumi Yaffe Becomes First Woman on a Haredi Party’s Knesset Slate
- Lapid Unveils Yesh Atid’s 15-Candidate Slate for Bennett Alliance
- Bennett Publishes 20-Candidate B’Yachad Slate for October Election
- Eisenkot Says Yashar Is Preparing Merger Surprises Within Three Days
- Netanyahu Says October 7 Would Not Have Unfolded the Same Had He Been Awakened
- Givati Platoon Gets 21-Day Confinement After Female Medic Dispute
- IDF Jails 16 Givati Soldiers After Refusal to Join Gaza Mission With Female Paramedic