에이나트 윌프
@EinatWilf · 공적 지식인, 저자 및 논평가
에이나트 윌프는 전 노동당 크네세트 의원이자 팔레스타인 난민 귀환 주장을 본격적으로 비판한 『귀환 전쟁』의 공동 저자입니다.
״יוקרה משתקת חשיבה ביקורתית״ ״Prestige Paralyzes Judgement" או: מדוע זה כל כך חשוב לקבל ולהעניק פרסים בפסטיבלים לפני כשנתיים נחשפתי לסרטון שריכז את העקרונות של מניפולצית המונים על בסיס ספר מ 1895 על ההמון (מסרים פשוטים, סמלים ויזואליים חזקים, חזרתיות אינסופית) ואז תואר בסרט משפט המפתח: ״Prestige Paralyzes Judgement" - יוקרה משתקת חשיבה ביקורתית. כלומר, מוסדות שנהנים מיוקרה, אנשים שנהנים מיוקרה הם חיוניים כדי להלבין מסרים באופן שאנשים, גם משכילים, ישעו את הביקורת הפנימית. לכן יש חשיבות להעביר בעצרת הכללית של האו״ם את החלטת ״הציונות היא גזענות״ (1975), לכן חשוב להחדיר את המסר ״ישראל היא מדינת אפרטהייד״ בוועידת האו״ם נגד גזענות בדורבן (2001) ולכן חשוב שכסף באוניברסיטאות יוקרה ישמש לדוקטורטים ב״הציונות היא תנועה קולוניאלית״, ולכן חשוב להפיץ את ״ישראל מבצעת רצח עם״ באמצעות ארגונים בינלאומיים, ״מומחים״, ופסטיבלי סרטים יוקרתיים ולכן גם יש משמעות למציאת כפיים בעמידה במשך 25 דקות בפסטיבל יוקרתי כי היא מוודאת שהחשיבה הביקורתית תושעה. אני מתארת את השיבה באוקטובר כיום שבו יצאו אנשים ממנהרות פיזיות וממנהרות מטפוריות כדי לצאת למתקפה כוללת על החיים היהודים באשר הם. על המנהרות הפיזיות, הפלסטיניזם ומדוע לא היה צריך מודיעין מיוחד כדי לדעת שהעזתים מכינים את עזה כנשק לטובת ״השיבה והשחרור״, כתבתי רבות. את המנהרות המטפוריות שנחפרו במשך עשרות שנים אנשים רואים עכשיו. מנהרות אלו נחפרו באמצעות חזרתיות אינסופית על מסרים פשוטים (אפרטהייד, קולוניאליזם, גזענות, טיהור אתני, רצח עם), כדי להניח את התשתית האידיאולוגית וההצדקה הרגשית לכך שהיהודי הקולקטיבי מייצג את הרוע המוחלט, ולפיכך כל מעשה שהאנושות תבצע לביעור הרוע הזה יהיה כמובן מוצדק ואף רצוי (כפי שנכתב על אחד השלטים אחרי השיבה באוקטובר - ״שמרו על העולם נקי״ עם סמל של דגל ישראל או מגן דוד בפח הזבל). צריך להבין שמול זה אנחנו עומדים. כשהעולם נכנס לפסיכוזת המונים שהיהודי הקולקטיבי עומד בינו לבין האוטופיה, הגאולה, והעולם הנקי, אנחנו נמצאים במקום מסוכן מאוד.
Do you think there was even one person in that auditorium in Venice who, somewhere in the back of their mind, said to themselves, Wait a minute: 1) One side is holding 251 hostages, including children, grandparents, and parents. 2) It has just invaded and massacred defenseless civilians in Mongol-style fashion. 3) It has systematically turned one of the most beautiful places in the world into a fortress of hundreds of kilometers of tunnels used exclusively for warfare. 4) Its entire doctrine of warfare is built on erasing the fundamental distinction on which the laws of war rest: the distinction between combatants and non-combatants. In fact, its strategy depends on Israel being the only side bound by the laws of war. 5) It knows that Israel calculates the risk to civilians when planning military strikes, and therefore makes sure to surround itself with a minimum number of non-combatants in order to gain protection and cause Israel to call off attacks. 6) It uses mosques, hospitals, schools, and homes as weapons depots and centers of military activity. 7) There is a country, Egypt, with a border that refuses to allow people to leave the war zone. Yet instead of all the world's "humanitarians" pressuring Egypt to accept refugees fleeing a war zone, they call this "ethnic cleansing" and insist that people who are not combatants and do not want to be in a war zone must remain there, despite wanting to flee. And on the other side, Israel: a) Invests billions in obtaining intelligence that allows it to calculate, for each military target, how many non-combatants are likely to be killed if it is attacked. b) Changed its calculations after the massacre regarding how many non-combatants may be put at risk or killed while still falling within the range of collateral damage permitted under the laws of war. c) Following the massacre, decided to expand its definition of military targets to include, for example, an active Hamas member who is officially listed as "only" a police officer carrying a weapon. d) Has lawyers who, for every strike, deliberate over whether the expected harm constitutes permissible collateral damage and whether the attack is justified under international law. And isn't all of this rather strange behavior, and an extraordinary investment in intelligence and lawyers, for a country supposedly intent on carrying out the "indiscriminate killing of civilians/genocide"? Do you think there was even one such person in the auditorium? (In another post, I'll address the phenomenon of Jews giving their enemies pound after pound of flesh.)
האם לדעתכם באולם בונציה היה ולו אדם אחד שאיפשהו במוח שלו אמר לעצמו, רגע, יש לנו פה: 1) צד אחד שמחזיק ב 251 חטופים כולל ילדים וסבים והורים 2) שזה עתה פלש וטבח בסגנון מונגולי באזרחים חסרי הגנה 3) שבעקביות הפך את אחד המקומות היפים בעולם למבצר של מאות ק״מ של מנהרות שמשמשות אך ורק ללחימה 4) שכל תורת הלחימה שלו בנויה על מחיקת הקו הבסיסי שמחזיק את כל חוקי המלחמה והוא ההפרדה בין מי שלוחם למי שאינו לוחם ולמעשה בונה על כך שרק ישראל תהיה כפופה לחוקי המלחמה 5) שיודע שישראל מחשבת בעת מתקפות צבאיות את הסכנה לאזרחים ולכן תמיד דואג להקיף עצמו במספר מינימום של לא-לוחמים כדי להשיג הגנה ולגרום לישראל לבטל מתקפות 6) שמשתמש במסגדים, בתי חולים, בתי ספר ובתים כמצבורי נשק ומרכזי לחימה 7) שיש מדינה (מצרים) עם גבול שמסרבת לאפשר לאנשים לצאת את אזור המלחמה ובמקום שכל ״שוחרי הטוב״ בעולם ילחצו עליה לקבל פליטים מאזור מלחמה קוראים לזה ״טיהור אתני״ ומתעקשים שמי שאינם לוחמים ואינם רוצים להיות באזור מלחמה יושארו שם למרות רצונם להימלט א) ומנגד ישראל משקיעה מיליארדים בהשגת מודיעין שיאפשר לחשב מול כל מטרה צבאית כמה לא-לוחמים ייהרגו אם תותקף ב) שינתה את שיקוליה לאחר הטבח לגבי כמה לא-לוחמים אפשר לסכן ולהרוג ושזה עדיין ייחשב בתוך הטווח של נזק אגבי בהתאם לחוקי המלחמה ג) בעקבות הטבח מחליטה להכליל במטרות צבאיות למשל גם איש חמאס בפועל שרשום ״רק״ כשוטר עם נשק ד) שיש לה משפטנים שעל כל מתקפה מנהלים דיון האם מדובר בנזק אגבי ובמתקפה מוצדקת בהתאם לדין הבינלאומי ושזו התנהגות ממש מוזרה והשקעה מטורפת במודיעין ובמשפטנים עבור מי שמבקשת לבצע ״רצח חסר אבחנה באזרחים/רצח עם״? היה לדעתכם מישהו כזה באולם? (בציוץ אחר אתייחס לתופעת של יהודים הנותנים לאויביהם עוד ועוד ליטרות בשר)
אמרו נחיל חוק, יהיו סנקציות. לא החילו חוק. יש סנקציות: הסנקציות של הבריטים, הצרפתים והקנדים כמו במקרה של ההכרה שלהם במדינת פלסטין של שרדינגר, הן עוד ביטוי (מעבר לכל השיקולים הפוליטיים הפנימיים מול מפלגת הירוקים) לכך שאנחנו כמדינת ישראל לא אומרים מה אנחנו רוצים ביו״ש (גם לא בעזה כמובן). אנחנו מקיימים שם כבר עשרות שנים עמימות ריבונית ולא אומרים לעצמנו קודם כל, לאזרחים שלנו שם ולעולם מה אנחנו רוצים. זה שלנו? לא שלנו? זמנית? לאן חותרים? בהירות - יוק. והממשלה הזו במיוחד התמחתה בשילוב קטלני של דיבורי אבו עלי שאינם מגובים במעשים. בונים חוות אבל לא מחילים את החוק הישראלי על עז צולעת. והתירוץ: יהיו סנקציות. אז עכשיו גם יש סנקציות וגם אין חוק ישראלי. אז מה כן? תקום ממשלה חדשה. תקים ועדה - אנשי ימין ושמאל, מומחי צבא, גיאולוגים וגיאוגרפיים וכל מי שיכול לתרום - עם משימה אחת: תביאו מפה. הכנסת, כגוף המייצג את הריבון, תחיל את החוק הישראלי האזרחי בחלק משטחי יו״ש ותחת החוק הישראלי האזרחי כולם אזרחים שווים. היכן שלא יחול החוק הישראלי האזרחי יתקיים כיבוש צבאי פעיל לטובת שינוי תודעתי ואידיאולוגי (האמריקאים ביפן/בנות הברית בגרמניה הנאצית - אין אונר״א, אין פליטות, אין שיבה). לתהליך הזה תיעשה עבודה מדינית דיפלומטית עם הכנה רצינית. בקיצור, יוזמה ובהירות בנושא מרכזי שכרגע נראה שכולם בורחים ממנו. הראיון המלא פה: https://t.co/mnfuKIUQOJ
שאלתם על החיבור שלי עם מפלגת המילואימניקים והכלכלית, אז פשוט מאוד - לקראת הגשת הרשימות זו נשארה המסגרת הפוליטית היחידה שהיא על-גושית, שעוסקת במה ולא במי, עם סיכוי לכוח פוליטי אמיתי, ומאפשרת לנו לקדם בתחומי המדינאות, ביטחון וכלכלה מדיניות המפרקת מבנים ותפיסות שממש לא משרתים אותנו. https://t.co/JKmTWlgwWo
I wrote this after the Oxford Union Debate "Israel Never Truly Wanted Peace with Palestine". I now attach the full debate here for your own assessment (my own section is in a previous tweet): https://t.co/WJkBMNHHgU 1) It is easy to dismiss universities or student debating societies, but the war of ideas is being fought in many places and arenas, and this is one of the most important ones. Universities serve to launder lies and blood libels against Israel, lending them respectability and legitimacy. 2) There is enormous importance in showing up to these places prepared. And yes, facts matter. The final vote was 208 to 129 against us, which, given the environment and the audience, was a very impressive result. Several of those who voted with us came up to us afterwards to say how much they appreciated that we had taken the debate seriously, brought facts, and did not resort to shouting. People can be persuaded. Those who give up in advance fail to understand how dangerous it is to leave the arena empty. 3) I also learnt something (again..) about the Jewish condition. It was very clear that on the other side there had been almost no effort to make serious arguments, and little preparation or coordination. From their perspective, there is no reason to bother: they have grown accustomed to simply saying "apartheid" and "genocide" and knowing that applause will follow. But therein lies an opportunity. Laziness and complacency born of having things too easy are always vulnerabilities. We knew we were in a difficult position, so we prepared, coordinated, and made sure to be extremely precise. There is no question that difficulty sharpens the mind. 4) And now something about politics. One of the reasons that I am running at the head of a new political party is that today there is not a single party leader who truly understands the scale of the global war of ideas being waged against Israel and Zionism, and who is prepared to invest the effort required to fight it systematically. That does not mean giving a speech here or there. It means actually building an operation that does not depend on one person, or on one person's command of English: bringing together the best Israelis, and there are many of them, working in multiple languages, who know how to make the case, know the facts, are constantly present in the arena and never leave it uncontested; people who understand how the campaign against Israel and Zionism, and the assault on Jews around the world, actually operates, and who work continuously to confront it.
“So do not dare propose that ‘Israel Never Truly Wanted Peace with Palestine’. If anything, we wanted it too much. So now, it is your turn to answer the question: When did you ever truly want peace with the one Jewish state?” (my 10 min speech with English captions from the Oxford Union Debate):
את המילים הללו כתבתי למחרת הדיבייט באוקספורד ״ישראל מעולם לא רצתה שלום עם פלסטין״. אני מצרפת כאן את הלינק לדיבייט במלואו להתרשמותכם (החלק שלי מהדיבייט עם כתוביות בעברית נמצא בציוץ קודם): https://t.co/lEa4Oi7Y4B 1) קל לזלזל באוניברסיטאות או בארגוני דיבייט של סטודנטים, אבל מלחמת התודעה מתנהלת בשלל מקומות וזירות וזו אחת החשובות שבהן. אוניברסיטאות משמשות כ״מלבינות״ של שקרים ועלילות דם נגד ישראל ונותנות להם מכובדות. 2) יש חשיבות אדירה להגיע למקומות הללו מוכנים וכן - עובדות זה דבר חשוב - התוצאות היו 208 מול 129 לנו, שבהינתן הסביבה והקהל זה הישג מרשים ביותר. מתוך אלה שהצביעו לנו באו אלינו כמה בסוף להגיד שהם מאוד העריכו שהתייחסנו ברצינות לדיון והבאנו עובדות ולא צרחנו. אפשר לשכנע. כל מי שמוותרים מראש לא מבינים שמסוכן מאוד להשאיר את הזירה ריקה. 3) משהו על המצב היהודי - היה מאוד ברור שמן הצד השני לא היה מאמץ בכלל לטעון טיעונים רציניים, לא היתה הכנה ותיאום - ומבחינתם אין שום סיבה, כי הם כבר רגילים שמספיק לומר אפרטהייד ורצח עם ומחיאות הכפיים מובטחות. מצד שני, יש בכך הזדמנות - עצלנות וזלזול שנובעות מכך שקל מדי הן תמיד נקודות תורפה. אנחנו שידענו שמצבנו קשה התכוננו, תיאמנו ודאגנו שנהיה מאוד מדויקים - אין ספק שקושי מחדד את המחשבה. 4) ועכשיו משהו על פוליטיקה - אחת הסיבות שאני מתמודדת בראשות מפלגה היא שאין היום אף ראש מפלגה שבאמת מבין את גודל האתגר של מלחמת התודעה בעולם שמנוהלת נגד ישראל והציונות ומוכן להשקיע מאמץ להיאבק באופן מערכתי - כלומר, לא לתת נאום פה או שם - אלא באמת לבנות מערך (שלא תלוי באדם אחד או באנגלית של אדם אחד) של מיטב הישראלים (ויש רבים) בשלל שפות, שיודעים להתמודד, שמכירים את העובדות, שנמצאים כל הזמן בזירה ולא משאירים אותה ריקה לרגע, שמבינים את האופן שבו המלחמה נגד ישראל והציונות והמתקפה על היהודים בעולם פועלת ודואגים לפעול כל העת.
“אז אל תעזו לומר ש׳ישראל מעולם לא רצתה שלום עם פלסטין׳. אם כבר, אז רצינו שלום יותר מדי. השאלה שצריכה באמת להישאל היא מתי הערבים הפלסטינים אי פעם רצו שלום עם מדינת היהודים היחידה?״ מתוך הנאום שלי בדיבייט באוקספורד (10 דקות עם כתוביות בעברית): https://t.co/LayOxhqg08
אם הקטרים מתגאים בכך שהתכנים שלהם בעזה הם עם השפעה משמעותית High Impact אז משהו אומר לי שאין מה לשמוח, אבל אולי זו רק אני…
אשוב ואומר, כל הדיונים על מה ישראל היתה עושה בשעות שלפני הפלישה והטבח - העירו אותי, הייתי עושה, גנרלים - מבוססים על הסתכלות בקורקבן הישראלי כאילו אין בצד השני אויב שצופה ולומד. אם ישראל היתה נערכת לפלישה, החמאס לא היה מוציא אותה לפועל באותו היום, ואז היתה מתחזקת ההנחה ששוב היה תרגיל אבו-עלי של חמאס, ולכן צריך לתת להם יותר כסף, והפלישה היתה מתרחשת בחג ישראלי אחר. זו תפיסת ביטחון עקומה שקיימת מראש הממשלה ועד מערכת הביטחון (עדיין!) שעוסקת רק בהאם האויב יורה עלי כרגע או לא, ומסרבת להתמודד עם שאלות היסוד של האידיאולוגיה שמזינה את התחמשות האויב ולכן היא חוזרת גם עכשיו (!) לפתוח מעברים, לשפץ ולהרחיב, להכניס משאיות, סחר, שיקום תברואה וכל דבר שפשוט מתנהל כאילו לא למדנו כלום. אולי יש יותר התקפיות צבאית אבל התמודדות עם האידיאולוגיה ומה שמזין אותה, התקפיות תודעתית - יוק.
"As Heine helps us recognize, this pattern is not new. What unites these otherwise opposed camps is the transformation of politics into an eschatological project in which the Jew—or the Jewish state—appears as the primary obstacle to be removed to enable emancipation or absolution." A great and troubling essay on Heine and his prophetic and prescient analysis already in the 19th century of the collective psychosis that was brewing in Europe. The danger of a world that falls into the ancient pattern that the collective existence of the Jew (which then has to be eliminated one by one) stands between the world and whatever utopia it imagines, is present once more: https://t.co/S9Bh5mUVMX
מאז השיבה באוקטובר דניאל דושי ואני מנהלים שיחה מתמשכת על כל מה שקורה פה בפודקאסט המעולה שלו. דושי הוא מראיין נהדר ואני שמחה תמיד לחזור לשיחה אצלו. אז הנה לעיונכם ולשמיעתכם השיחה האחרונה שלנו - הרביעית במספר (!): https://t.co/oXnVGwJdBd
Al Jazeera just ran a documentary about UNRWA where I am quoted extensively (compilation here thanks to Mo Ghaoui). So now the question is: 1) Is Al Jazeera really allowing for a serious examination of the disaster that is the ideology of Palestinianism - or 2) They think that combining the worst of Arab and Islamic attitudes towards Jews with western antisemitic and antizionist themes is a good thing?
מנרמלים את הרעיון של ערבים ציונים. חשוב.
ההתמחות הישראלית כבר שנים: דיבורי אבו-עלי בפומבי (״גרגר לא ייכנס״, ״כיבוש גירוש התיישבות״, השטחה/הרס) ובפועל התקפלות אחר התקפלות אחר התקפלות. פעם ידענו לעשות ההפך.
The only people who were starved in Gaza were the Israeli hostages. The only people who committed genocide were the Hamas-ruled Gazans. Everything else is a highly successful erasure and inversion campaign (the latest installment in a century long erasure and inversion campaign)
"In Hebrew, ShivAH b’October is a play on words. Clearly “October is October,” so the issue is “ShivAH.” Written as in the graphic above, it does mean “return.” However, spelled differently — but with only a tiny change in pronunciation (“Shiv’AH) — it means “seven” and “Shiv’AH b’October” is how Israelis refer to “October Seventh,” the day of the Hamas massacre. In other words, while brilliant, this “play” is anything but funny. With chilling conciseness, the authors point to the core issues of the conflict — which they’ve been screaming for years — the ignoring of which has made peace not only elusive, but illusory." An excellent piece on our book "October Return". If you read The War of Return and wish to receive the update, write to me at einat@wilf.org and I will email it to you. https://t.co/cdBJZkPVkj
הכל נכון. העבודה של יוליה היא דוגמא חשובה לאיך בעבודת כנסת נכונה אפשר להכריח את הממשלה לעשות את הדבר הנכון גם כשהממשלה לא מאוד רוצה.
Worse. It’s much more than just another war crime. It all is. The entire way that this war on Israel is fought is by erasing the most fundamental line that upholds the whole idea of laws of war - that there is a distinction that should be visible between combatant and civilian.
״The Soviets did not invent hatred of Jews. But they industrialized it, made it respectable, mainstreamed it, and exported it. They created the version of antisemitism that still shapes UN resolutions, NGO language, protest slogans, and much of the modern “anti-Zionist” vocabulary. “Anti-Zionism” was, and is, the same old hatred under a new name.״
מה קרה אתמול וכולם מדברים עליו, אבל לא מאוד חשוב? הפריימריז בליכוד (ולא, אני ממש לא אדישה לשמחה המאחדת רבים בעם בנושא סילמן). מה קרה אתמול וכמעט לא מדברים עליו, אבל מאוד מאוד חשוב? עוד התקפלות בעזה. כבר אפילו לא מחכים לפירוק חמאס מנשקו שגם זו מטרה לא רצינית. בעקבות ביקורו של קושנר אתמול הוסכם על הקמת שני מסלולים. אז עכשיו ממקבלים. במסלול אחד ידברו על פירוק מנשק, ובמסלול המקביל כבר יתחילו לטפל ב״תברואה״ - כלומר צינורות, מלט, עבודות. שיקום, רק בלי לקרוא לזה שיקום (וכזכור הצינורות והמלט בכל הפעמים הקודמות לא בדיוק שימשו ל״תברואה״). וככה, בשקט, אנחנו שוב מוותרים על ההזדמנות לעצב מחדש את עזה. לא רק לפרק נשק, אלא לפרק את האידיאולוגיה של אנשיה. יום אחרי יום אנחנו מפספסים את ההזדמנות הזאת. וכבר אי אפשר לומר שזה בטעות.
This morning I spent a good twenty minutes on @FoxNews discussing the situation in Iran, Gaza and Lebanon:
יום מוצלח היום בשטח עם המתנדבים הנהדרים של מפלגת עוז @ozparty2026. שבת שלום!
연결된 기사
- Israel Film Council Sets Urgent Festival-Scoring Review After ‘Naza’
- UK Announces Import Ban and Sanctions Regime Targeting Settlement Trade
- Netanyahu Says October 7 Would Not Have Unfolded the Same Had He Been Awakened
- Netanyahu-Kushner Talks Agree Gaza Sanitation Work and Keep Israeli Strikes for Now
- Kushner Says Hamas Weapons Removal Could Begin Within 30 Days After Netanyahu Talks
- Likud Primary Count Ends at 100%; Netanyahu Very Satisfied With Final Slate