תשתיות

הקו האדום נפתח באוגוסט 2023 ומחבר את פתח תקווה, בני ברק, רמת גן, תל אביב–יפו ובת ים. לאורך תוואי של 24 קילומטרים פועלות 34 תחנות, מהן עשר תת־קרקעיות. נת״ע הקימה את הקו ותבל מפעילה אותו. זהו הקו הראשון שפועל ברשת הרכבת הקלה בגוש דן.

הקו הסגול מוקם כרכבת קלה עילית ממרכז תל אביב ליישובים ממזרח לה, ובהם רמת גן, קריית אונו, אור יהודה ויהוד–מונוסון. בתוכנית המעודכנת של נת״ע מתואר תוואי של 27 קילומטרים ופתיחה מתוכננת ב־2028. העבודות והרכש נמשכים; הקו עדיין אינו מסיע נוסעים.

הקו הירוק נמצא בבנייה בין ראשון לציון וחולון בדרום, מרכז תל אביב והרצליה בצפון. התוואי המתוכנן הוא באורך 39 קילומטרים, מהם 4.5 תת־קרקעיים. נת״ע מכוונת לפתיחת המקטע הדרומי ב־2028 והקו המלא ב־2030; אלה מועדי יעד, ולא שירות שכבר פועל.

המטרו המתוכנן בגוש דן כולל שלושה קווים, כ־150 קילומטרים ו־109 תחנות במטרופולין. קו M1 מתוכנן לאורך 85 קילומטרים עם 62 תחנות. מכרזים ועבודות הכנה מתקדמים. נת״ע פתחה הליך מיון מוקדם לעבודות אינפרה 2 באוגוסט 2026, עם הגשות עד ינואר 2027. שירות הנוסעים טרם החל.

הקו החשמלי מחבר את תחנת ירושלים יצחק נבון לנתב״ג ולתל אביב. השירות לנתב״ג החל בספטמבר 2018; השירות הישיר לתל אביב ההגנה החל בדצמבר 2019.

רכבת ישראל מחליפה הנעת דיזל ברכבות חשמליות ובתשתית הזנה עילית. התוכנית עדיין מתבצעת: מכרז חשמול נוסף פורסם ב־2026.

השלוחה באורך 23 קילומטרים נפתחה בספטמבר 2017 ומחברת את מסילת החוף ליד עכו לאחיהוד ולכרמיאל. התוואי בגליל כולל את מנהרות גילון.

המסילה באורך 30 קילומטרים הנבנית לאורך כביש 431 תחבר את ראשון לציון למודיעין ולמסילה לירושלים. היא כוללת תחנות חדשות בראשון לציון תש״ח וברמלה דרום. רכבת ישראל צופה תחילת הפעלה ב־2028.

ההארכה המתוכננת מכרמיאל נועדה להביא רכבות נוסעים לקריית שמונה ולגליל העליון. תוכנית הממשלה לשיקום הצפון מיוני 2026 נותנת עדיפות לקידום הפרויקט. המסילה אינה פעילה ולא נקבע מועד פתיחה מאושר.

המסילה המוצעת נועדה להרחיב את תנועת הנוסעים והמטענים דרך הנגב והערבה לאילת. נתיבי ישראל אחראית לתכנון ההארכות הדרומיות.

הארכות הקו האדום נפתחו בפברואר 2025 והביאו את השירות לנווה יעקב בצפון ולבית החולים הדסה עין כרם בדרום־מערב. הן מאריכות את תוואי הרכבת הקלה שנפתח לראשונה ב־2011.

שירות הקו הירוק הראשון, L3, נפתח ב־21 באוגוסט 2026 בין הטורים למלחה: כשבעה קילומטרים ו־13 תחנות. השלוחות לגילה, להר הצופים ולגבעת שאול הן שלבי הרחבה נפרדים.

הקו הכחול נמצא בבנייה ויחבר בשלבים בין רמות לגילה דרך מרכז ירושלים. המקטע התת־קרקעי מתוכנן לאורך 2.5 קילומטרים עם שלוש תחנות. תוואי J-Train כולל גם שלוחות עיליות ודיפו תחזוקה במלחה.

אלסטום, אלקטרה ומנרב השלימו את הסגירה הפיננסית של נופית ב־28 ביולי 2026. הפרויקט יחבר את חיפה ונצרת במסילת רכבת קלה באורך 41 קילומטרים עם 20 תחנות. הבנייה והקמת המערכות עדיין נמשכות.

רשת הרכבת הקלה המתוכננת בבאר שבע כוללת חיבור לקריית המודיעין בליקית. ב־14 במאי 2026 אימץ ראש הממשלה את המלצת הצוות הבין־משרדי להשתמש ברכבת קלה, במקום באוטובוסים מהירים, בתוואי באר שבע–ליקית.

נמל המפרץ בחיפה הוא מסוף מכולות בהפעלת Shanghai International Port Group ‏(SIPG), שנפתח בספטמבר 2021. הוא מטפל באוניות מכולה גדולות באמצעות מנופי רציף הנשלטים מרחוק. זהו נמל נפרד מנמל חיפה הוותיק שבבעלות אדאני וגדות.

נמל הדרום הוא מסוף המכולות הפרטי באשדוד, בהפעלת חברה־בת של Terminal Investment Limited ‏(TIL). הוא החל לפעול בספטמבר 2021 לצד חברת נמל אשדוד הוותיקה ובנפרד ממנה.

מכירת חברת נמל חיפה לאדאני פורטס (70%) ולגדות (30%) הושלמה ב־10 בינואר 2023 תמורת 4.1 מיליארד ש״ח. הזיכיון נמשך עד 2054. העסקה נוגעת לנמל הוותיק, ולא לנמל המפרץ של SIPG.

נמל התעופה רמון, מצפון לאילת, נקרא על שם האסטרונאוט אילן רמון ובנו אסף. נמל התעופה העירוני באילת העביר אליו את פעילותו ב־18 במרץ 2019. רמון החליף גם את פעילות הנוסעים האזרחית בעובדה.

באוקטובר 2025 זכתה אורון בחוזה של 310 מיליון ש״ח להרחבת טרמינל 3 ב־7,000 מ״ר ולהוספת כניסה בשטח 2,000 מ״ר לנוסעים המגיעים באוטובוסים. מבנה מזרחי נפרד לטיפול בכבודה קיבל אישור תכנוני בדצמבר 2025; אלו פרויקטי הרחבה נפרדים.

שפיר זכתה בזיכיון להארכה הצפונית ביולי 2026. השלב הראשון כולל כ־22 קילומטרים מסומך לבית העמק ושלושה מחלפים חדשים. חוצה ישראל מתכננת תחילת עבודות ב־2027 ופתיחה ב־2030; אלה מועדים מתוכננים.

כביש 16 נפתח ב־31 באוגוסט 2022 ככניסה מערבית לירושלים. הכביש באורך שישה קילומטרים מחבר את אזור מוצא לעיר באמצעות ארבע מנהרות, שבעה גשרים ושלושה מחלפים.

החלטת ממשלה 855 מיולי 2023 קבעה תוכנית להרחבת רשת המסילות לכיוון קריית שמונה ואילת, בשילוב מסילות מהירות ואזוריות. לכל פרויקט שלבי תכנון, מימון וביצוע נפרדים; התוכנית אינה רשת ארצית שכבר הושלמה.

לוויתן מספק גז טבעי לישראל, למצרים ולירדן. שברון מפעילה את המאגר בשותפות עם ניו־מד אנרג׳י ורציו. בינואר 2026 אישרו השותפות הרחבה בהשקעה של 2.36 מיליארד דולר, עם יעד לכושר הפקה של כ־21 מיליארד מ״ק בשנה ב־2029.

שברון הודיעה על השלמת הרחבת כושר ההפקה מתמר ב־16 ביוני 2026. צינור תת־ימי שלישי ושלושה מדחסים באשדוד העלו את הכושר מכ־1.1 לכ־1.6 מיליארד רגל מעוקבת ביום.

מאגר כריש, בבעלות מלאה של אנרג׳יאן, החל להפיק באוקטובר 2022 באמצעות אסדת ההפקה הצפה Energean Power. כריש צפון הצטרף בפברואר 2024. בדוחות ספטמבר 2026 דיווחה אנרג׳יאן על הפעלת קו שני לעיבוד נפט במהלך 2026.

קטלן הוא פרויקט הפיתוח הימי של אנרג׳יאן לחיבור מאגרי גז חדשים לאסדת Energean Power. השלב הראשון כולל את אתנה וזאוס. בדוח ספטמבר 2026 נותר יעד תחילת ההפקה במחצית הראשונה של 2027; הרה ואפולו שייכים לשלב מאוחר יותר.

צינור רמת חובב–ניצנה המתוכנן יוסיף נתיב יצוא גז למצרים. התוכניות הממשלתיות מתארות כ־66 קילומטרים של צינור יבשתי ותחנת דחיסה. הקמתו היא חלק מהתשתית להרחבת היצוא מלוויתן; הוא עדיין אינו נתיב יצוא פעיל.

צינור EMG מוליך גז ישראלי מאשקלון למצרים. קו תת־ימי נפרד בין אשדוד לאשקלון מרחיב את רשת ההולכה המחברת. ניו־מד דיווחה ששברון אישרה את השלמת הקו ב־8 ביולי 2026.

באוגוסט 2025 הסכימו שותפות לוויתן למכור למצרים כ־130 מיליארד מ״ק נוספים של גז, בהכנסות מוערכות של 35 מיליארד דולר. ישראל אישרה את היצוא בדצמבר 2025. האספקה מדורגת ותלויה בהרחבת ההפקה והצנרת; הסכום אינו הכנסה שכבר התקבלה.

ההצעה מ־2022 שילבה 600 מגה־ואט של ייצור סולארי בירדן עם 200 מיליון מ״ק של מים מותפלים מישראל בשנה, בהשתתפות איחוד האמירויות. בנובמבר 2023 אמרה ירדן שלא תחתום על הסכם הביצוע בזמן המלחמה בעזה לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר. חילופי המים והאנרגיה המוצעים אינם פועלים.

מתחם אשלים בנגב כולל תחנות תרמו־סולאריות ופוטו־וולטאיות נפרדות. תחנת מגלים, בהספק 121 מגה־ואט, משתמשת במגדל שמש; תחנת נגב אנרגיה, גם היא בהספק 121 מגה־ואט, משתמשת בשקתות פרבוליות ובאגירת חום לכ־4.5 שעות.

פרויקט הפוטו־וולטאי של EDF ליד דימונה, בהספק 265 מגה־ואט, הגיע לסגירה פיננסית ב־2026. האתר משתרע על כ־3,000 דונם. היועץ המשפטי לפרויקט מתאר כשנתיים של בנייה ולאחריהן כ־25 שנות הפעלה; ההספק המתוכנן אינו חשמל שכבר מיוצר.

תקנות שנכנסו לתוקף ב־11 בדצמבר 2025 מחייבות מערכות סולאריות בבתי מגורים חדשים צמודי קרקע שגגם מעל 100 מ״ר ובמבנים חדשים שאינם למגורים שגגם מעל 250 מ״ר, בכפוף לפטורים. במבני מגורים חדשים אחרים נדרשת הכנה להתקנה עתידית.

רשות החשמל הקצתה בפברואר 2025 הספק אגירה בסוללות של 1,500 מגה־ואט ב־11 פרויקטים, למשך ארבע שעות לפחות. הפרויקטים ממוקמים בצפון, בנגב המערבי ובערבה. הספק שזכה במכרז אינו בהכרח אגירה שכבר פועלת.

מתקן האגירה השאובה בכוכב הירדן, בהספק 344 מגה־ואט, חובר לרשת בפברואר 2025. הוא אוגר אנרגיה בשאיבת מים למאגר גבוה ומייצר חשמל כשהמים יורדים דרך טורבינות. הוא מצטרף למתקן גלבוע בהספק 300 מגה־ואט.

תחנת האגירה השאובה במנרה, בהספק 156 מגה־ואט, עדיין בבנייה בגליל העליון. דוח אלומיי מאוגוסט 2026 מציין התקדמות בעבודות באתר, לצד משא ומתן על פיצוי בגין עיכובי המלחמה ושינויים בהסכם המימון.

חוות הרוח בראשית של אנלייט ברמת הגולן היא בעלת הספק של 207 מגה־ואט והחלה בהפעלה מסחרית באוקטובר 2023. תפוקת החשמל משתנה עם תנאי הרוח; ההספק המותקן אינו ייצור רציף באותה רמה.

רפורמת החשמל מ־2018 הפרידה את ניהול המערכת לחברת נגה וחייבה מכירת תחנות של חברת החשמל ליצרנים פרטיים. חברת החשמל שומרת על אחריות מרכזית להולכה ולחלוקה. מאז יולי 2024 גם משקי בית ללא מונה חכם יכולים לבחור ספק; תשתית הרשת נותרת מפוקחת.

Great Sea Interconnector הוא חיבור חשמל מוצע מיוון דרך קפריסין לישראל. היזם מציין הספק התחלתי של 1,000 מגה־ואט ומגדיר את קפריסין–כרתים כשלב הראשון, עם חיבור לישראל בהמשך. התקדמות המימון והבנייה שונה בין המקטעים.

EastMed–Poseidon הוא חיבור גז מוצע ממזרח הים התיכון דרך קפריסין ויוון לאיטליה. היזם IGI Poseidon מתאר תוואי משולב באורך כ־2,100 קילומטרים וכושר הולכה מתוכנן של 12–20 מיליארד מ״ק בשנה. הפרויקט עדיין בפיתוח.

שורק ב׳, הנקרא גם באר מרים, מספק מי ים מותפלים לרשת הארצית. במרץ 2025 הודיעה IDE שהמתקן פועל, עם תפוקה שנתית של 200 מיליון מ״ק. תהליך האוסמוזה ההפוכה משתמש במשאבות לחץ גבוה המונעות בקיטור ובתחנת כוח באתר.

שורק א׳ פועל מאז 2013 בחוף הים התיכון מדרום לתל אביב. למתקן התפלת מי הים באוסמוזה הפוכה היקף אספקה חוזי שנתי של כ־150 מיליון מ״ק. זהו מתקן נפרד משורק ב׳ הסמוך.

מתקן התפלת מי הים באשקלון נפתח ב־2005 ומספק כ־120 מיליון מ״ק בשנה. במאי 2026 אישרה הממשלה תוכנית לשדרוג לכ־220 מיליון מ״ק בשנה במסגרת זיכיון חדש.

מתקן התפלת מי הים באוסמוזה הפוכה בחדרה, לצד תחנת הכוח אורות רבין, החל לפעול ב־2010. IDE מציינת אספקה שנתית של 137 מיליון מ״ק. הוא מזין את מערכת המים הארצית לצד מתקני ההתפלה האחרים בחוף.

פלמחים החל לפעול ב־2007 והורחב ב־2010 וב־2013. בלוג׳ן מפעילה את מתקן האוסמוזה ההפוכה; ג׳נריישן קפיטל מציינת החזקה של 51% באמצעות בלוג׳ן וכושר ייצור שנתי מרבי של 105 מיליון מ״ק. במודל ההקמה, הבעלות והתפעול המתקן נשאר בבעלות פרטית לאחר תקופת הזיכיון.

IDE בונה את מתקן ההתפלה בגליל המערבי, הנקרא גם ברכת מרים, בכושר ייצור חוזי שנתי של 100 מיליון מ״ק. הבנק האירופי להשקעות חתם על הלוואה בסך 150 מיליון אירו ב־2023. מדריך משרד המסחר האמריקאי ממרץ 2026 צפה הפעלה בתחילת 2027.

השפד״ן מטפל בשפכי גוש דן להשבה לחקלאות. מקורות מתארת סינון נוסף דרך הקרקע ואקוויפר, ולאחריו הולכה בקו השלישי לנגב. לפי החברה, הקו מוליך כ־140 מיליון מ״ק של מים מושבים בשנה.

פרויקט היפוך הזרימה של מקורות מזרים מים מותפלים מהים התיכון צפונה בצינורות, בתחנות שאיבה ובמאגרים לעבר הכנרת. החברה מתארכת את תחילת ההפעלה לתחילת 2023. המערכת תומכת באספקת המים בצפון ובכנרת, לצד מחויבויות אספקת המים של ישראל לירדן.

ההצעה מ־2022 שילבה 600 מגה־ואט של ייצור סולארי בירדן עם 200 מיליון מ״ק של מים מותפלים מישראל בשנה, בהשתתפות איחוד האמירויות. בנובמבר 2023 אמרה ירדן שלא תחתום על הסכם הביצוע בזמן המלחמה בעזה לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר. חילופי המים והאנרגיה המוצעים אינם פועלים.

פריסת הסיבים בישראל מחברת בתים ועסקים לאינטרנט נייח מהיר. בסוף יוני 2026 דיווחה בזק על פריסה המגיעה ל־3.028 מיליון משקי בית ועל 1.061 מיליון מנויי סיבים קמעונאיים וסיטונאיים. היקף הפריסה מודד זמינות רשת, ומספר המנויים מודד הצטרפות.

מפעילות הסלולר בישראל מציעות שירותי דור 5 מסחריים מאז 2020. ביולי 2026 המליץ צוות מייעץ למשרד התקשורת להסיר חסמי פריסה ולשפר את הכיסוי. סגירת רשתות דור 2 ודור 3 כללה הארכות לתוך 2026, ולכן המועד המקורי בדצמבר 2025 לא חל באופן אחיד.

פרויקט Blue–Raman של גוגל וספארקל נועד לחבר את דרום אירופה והודו דרך ישראל וירדן. Blue עובר בים התיכון דרך איטליה, צרפת, יוון וישראל; Raman ממשיך דרך ירדן, סעודיה, ג׳יבוטי ועומאן להודו. יחד הם מציעים תוואי נפרד מהמסדרון המצרי הקיים.

2Africa מחברת את אפריקה לאירופה ולמזרח התיכון, ללא נקודת נחיתה ישירה בישראל. בנובמבר 2025 הודיעה Meta על השלמת המערכת המרכזית; באותה הודעה נקבעה השלוחה הנפרדת Pearls ל-2026.

Gov.il מרכז מידע ממשלתי ושירותים מקוונים. האזור האישי MyGov משתמש במערכת ההזדהות הלאומית כדי לאפשר גישה למסמכים אישיים, לבקשות ולשירותים של הגופים הציבוריים המשתתפים.

דיגיתל של עיריית תל אביב-יפו משלב עדכונים עירוניים, הטבות ואזור שירות אישי. תושבים מגיל 14 יכולים להצטרף; השירותים כוללים ארנונה, חניה, חינוך ומעקב אחר פניות לעירייה.

מנהלת תקומה מתאמת את שיקום יישובי עוטף עזה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. בעדכון מספטמבר 2026 דווח כי יותר מ-90% מהתושבים חזרו; השיבה לבארי תוכננה בשלבים עד יולי 2027, ולניר עוז החל מסוף 2027.

שיקום הצפון כולל דיור, שירותים ציבוריים והתאוששות כלכלית בעקבות התקפות חיזבאללה ופינוי יישובי הגבול. החלטת ממשלה 4238 מיוני 2026 קובעת תוכנית לפיתוח מרחבי לשנים 2026–2030; אישור תקציב כשלעצמו אינו מעיד על השלמת הפרויקטים.

שדה התעופה לשעבר שדה דב מפותח לפי תוכנית תא/4444. העירייה מתארת 16,000 דירות לכ-40,000 תושבים, ובהן כ-2,100 דירות להשכרה בהישג יד בבעלות העירייה, לצד פארקים, רחובות מעורבי שימושים ותחנות מתוכננות של הקו הירוק.

תוכנית ח/619 בחולון מסדירה התחדשות של שכונות ותיקות באמצעות הריסה ובנייה או חיזוק מבנים. היא קושרת את זכויות הבנייה לאופי הרחובות, למרחב הציבורי ולצירי התחבורה; כל פרויקט עדיין טעון אישורים והיתרים מתאימים.

שנתון מינהל התכנון ל-2025 מציין אישור של 223,164 יחידות דיור, ובהן 25,279 שאושרו במוסדות תכנון מקומיים. אישור תוכנית, היתר בנייה, תחילת בנייה וגמר בנייה הם מדדים שונים; הנתון אינו מספר הדירות שנמסרו לדיירים.

כיפת ברזל מגינה מפני איומים אוויריים קצרי טווח באמצעות מיירטי תמיר. בנובמבר 2025 הודיע המיזם המשותף R2S של ריית'און ורפאל על חוזה בהיקף 1.25 מיליארד דולר לאספקה לישראל ממפעלו בקמדן, ארקנסו; משרד הביטחון דיווח על ניסויי שדרוג נוספים ב-2026.

קלע דוד היא שכבה מבצעית במערך ההגנה האווירית של ישראל, שפותחה בשיתוף ארצות הברית. בפברואר 2026 דיווחה הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים על ניסויי שדרוג מוצלחים בתרחישי רקטות, טילים, כלי טיס וכטב״מים, על בסיס לקחי הלחימה.

חץ 3 מיירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספרה ומבצעי מאז 2017. הוא מרכיב את שכבת ההגנה העליונה לצד חץ 2; באוגוסט 2026 דיווחו ישראל והסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים על ניסוי נוסף במערכת חץ.

חץ 4 הוא מיזם פיתוח ישראלי-אמריקאי בהובלת התעשייה האווירית, המיועד להחליף את חץ 2 מול איומים מתפתחים. תחזית ייצור אינה אישור לפריסה מבצעית; בדיווח האמריקאי מאוגוסט 2026 המערך המבצעי עדיין מתואר כחץ 2 וחץ 3.

מערכת הלייזר רב-העוצמה הראשונה אור איתן נמסרה לצה״ל ב-28 בדצמבר 2025. רפאל פיתחה אותה עם מקור לייזר של אלביט, כהשלמה להגנה מפני רקטות, פצמ״רים וכטב״מים; מסירת המערכת הראשונה אינה מעידה על כיסוי ארצי.

מערכת הגבול בעזה משלבת גדר עילית ומיגון תת-קרקעי נגד מנהרות חוצות גבול, שהושלמו בדצמבר 2021. חמאס פרץ את הגדר במתקפת 7 באוקטובר 2023; לאחר מכן צה״ל תיקן וחיזק את המקטעים שנפגעו.

ישראל השלימה את גדר הביטחון בגבול מצרים ב-2013. מכשולים פיזיים, תצפיות וסיורי גבול פועלים יחד לאיתור ולמניעת חצייה בלתי מורשית; הגדר היא רכיב בהגנת הגבול ואינה מחסום מפני איומים מהאוויר.

תוכנית התשתיות הממשלתית ל-2026 מציינת מכשול מסוג חומה בגבול לבנון כפרויקט בביצוע. הוא נפרד מפריסת צה״ל בדרום לבנון, שאותה תיאר צה״ל בספטמבר 2026 כהגנה מפני התקפות חיזבאללה וחידוש התשתית הצבאית שלו.

בניית המכשול המזרחי החלה בדצמבר 2025 בשני מקטעים באורך כולל של כ-80 ק״מ. משרד הביטחון מתאר מערכת מתוכננת באורך כ-500 ק״מ מדרום הגולן עד צפונית לאילת, בעלות מוערכת של 5.5 מיליארד ש״ח; המשך העבודות יבוצע בשלבים.

קריית ההדרכה על שם אריאל שרון ליד ירוחם החלה לפעול במאי 2015, ואכלוסה הראשוני הושלם בקיץ 2016. היא מרכזת שבעה בתי ספר צבאיים, ובהם רפואה, לוגיסטיקה, קשר, משטרה צבאית ומשאבי אנוש; קריות המודיעין והתקשוב החדשות הן פרויקטים נפרדים.

קריית התקשוב בבאר שבע היא חלק ממעבר צה״ל דרומה. שיכון ובינוי דיווחה על הפעלה ראשונה באפריל 2026, בעוד קריית המודיעין הנפרדת נותרה בהקמה; אין מדובר בבסיס אחד שהושלם.

שיקום סורוקה בא בעקבות פגיעת הטיל האיראני ביוני 2025. תוכנית פיתוח שאושרה ב-2026 כוללת בניין אשפוז ממוגן ומגדלים נוספים; ההקצאה הממשלתית של 360 מיליון ש״ח לשנים 2026–2030 היא השתתפות במימון, ולא העלות הכוללת או עדות להשלמת הבנייה.

בית החולים התת-קרקעי המתוכנן במגדל אלרוב באיכילוב נתמך במענק של 10 מיליון דולר מקרן הלמסלי. הודעת הקרן מאוקטובר 2025 מתארת 250 מיטות, עם אפשרות להרחבה ל-400, בקומת חניה שתוסב לחירום בתוך 24 שעות; זהו קיבול מתוכנן.

תוכניות המיגון כוללות שיפוץ מקלטים ציבוריים, הצבת מיגוניות ובניית ממ״דים. בספטמבר 2026 הודיע משרד הביטחון על הרחבת מגן הצפון ליישובים זכאים בטווח של עד 9 ק״מ מלבנון, עם מענקים של עד 182 אלף ש״ח במסלול מימוש עצמי, בכפוף לתנאי הזכאות.

תצלומי לוויין שבחנה סוכנות AP בספטמבר 2025 הראו עבודות בנייה נרחבות בקריה למחקר בדימונה. המומחים נחלקו באשר לייעוד המבנה, וישראל לא אישרה אותו בפומבי; המידע הזמין אינו מוכיח שכור חדש הושלם או פועל.