העם

היהדות החרדית מעמידה במרכז חיי הקהילה את לימוד התורה, שמירת ההלכה וההנהגה הרבנית. הזרמים המרכזיים הם חסידי, ליטאי וספרדי. ירושלים ובני ברק הן ריכוזי אוכלוסייה מרכזיים.

הקהילות החסידיות מארגנות את חיי הדת סביב אדמו״ר וחצר בעלת מסורות משלה. גור, בעלז, ויז׳ניץ, חב״ד וברסלב הן מסורות נפרדות, ולא ארגון אחד.

הזרם הליטאי מדגיש לימוד בישיבות ואת סמכותם של גדולי התורה. השם מציין מסורת דתית ששורשיה במזרח אירופה, ולא את מקום לידתו של כל חבר בקהילה.

הקהילות החרדיות הספרדיות משלבות מוסדות חינוך ואורח חיים חרדי עם מסורות הלכה ותפילה ספרדיות. ש״ס היא מוסד פוליטי וחינוכי חשוב בקהילה מאז הקמתה ב־1984.

הציונות הדתית משלבת שמירת מצוות אורתודוקסית עם השתתפות בחיים הלאומיים בישראל. הציבור כולל השקפות דתיות ופוליטיות מגוונות; ישיבות ההסדר משלבות לימוד תורה עם שירות צבאי.

חרד״ל, קיצור של חרדי־לאומי, מציין זרם המקפיד יותר מבחינה דתית בתוך הציונות הדתית. זהו כינוי חברתי ודתי שגבולותיו תלויים בהגדרה עצמית, ולא קטגוריה נפרדת במפקד האוכלוסין.

מסורתי הוא מי ששומר על מנהגים יהודיים ברמות שונות של שמירת מצוות. בקטגוריית הזהות הישראלית הזאת, המונח אינו מציין בהכרח השתייכות לתנועה המסורתית־קונסרבטיבית.

חילוני הוא הגדרה עצמית הכוללת אמונות ואורחות חיים מגוונים. חילונים רבים מציינים חגים יהודיים או מקיימים מסורות משפחתיות.

ליהדות הרפורמית ולתנועה המסורתית־קונסרבטיבית יש קהילות ומוסדות בישראל. הזהות התנועתית שלהן שונה מהקטגוריות חרדי, דתי, מסורתי וחילוני, ולכן אין להחליף בין אחוזים מסקרים המשתמשים בסיווגים האלה.

צבר הוא כינוי תרבותי ליהודי יליד הארץ. הוא מתאר מקום לידה ולא מוצא או קבוצה דתית נפרדת; צבר יכול להשתייך גם לכל אחת מהקהילות המתוארות כאן.

מזרחי מציין מוצא יהודי במזרח התיכון ובצפון אפריקה. ספרדי מציין במקור מוצא יהודי מחצי האי האיברי ומסורות דתיות הקשורות אליו. בשימוש הישראלי יש חפיפה בין המונחים, אך הם אינם זהים; למשפחות עשוי להיות מוצא מעורב.

מסורות המשפחה והדת האשכנזיות קשורות בעיקר למרכז אירופה ולמזרחה. הזהות האשכנזית כוללת ישראלים חילונים, מסורתיים, דתיים־לאומיים וחרדים; היא אינה קובעת את שמירת המצוות או את העמדה הפוליטית של אדם.

הישראלים דוברי הרוסית כוללים עולים מרפובליקות שונות של ברית המועצות לשעבר וצאצאיהם. הרוסית היא שפה משותפת לבעלי מוצאים שונים, ואינה מעידה על לאום רוסי; גל העלייה הגדול החל עוד לפני פירוק ברית המועצות ב־1991.

בסוף 2024 מנתה הלמ״ס 177,600 תושבים ממוצא אתיופי: 93,400 ילידי אתיופיה ו־84,200 ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה. ההגדרה הסטטיסטית אינה כוללת כל אדם בעל שורשים אתיופיים.

ישראלים ממוצא יהודי מרוקו משמרים מסורות ובהן המימונה, הנחגגת לאחר פסח. משפחות העולים הביאו את החג ממרוקו לחיי המשפחה, הקהילה והציבור בישראל.

עליית יהודי תימן החלה לפני הקמת המדינה, לרבות ב־1881. הרכבת האווירית בשנים 1948–1950 הביאה לישראל כ־50,000 איש. הקהילות משמרות מסורות ייחודיות של תפילה, מוזיקה וכתבי יד.

המורשת היהודית האיראנית כוללת פרסית ושפות יהודיות מקומיות נוספות. הספרות היהודית־פרסית נכתבת באותיות עבריות. מסורות לשוניות אלה נשמרות בישראל ובתפוצות לצד העברית המודרנית ושפות יום־יום אחרות.

שורשי יהודי בוכרה במרכז אסיה, לרבות בוכרה וסמרקנד. שפת המורשת שלהם, בוכרית או טג׳יקית־יהודית, שייכת למשפחת השפות האיראניות וממשיכה לשמש בפעילות תרבותית בישראל ובניו יורק.

יהודי ההרים, או ג׳והורו, מוצאם במזרח הקווקז, בעיקר בדאגסטן ובאזרבייג׳ן. שפת המורשת שלהם היא ג׳והורי, המכונה גם טאטית־יהודית. זו שפה איראנית, השונה מגאורגית ומרוסית.

לקהילות יהודי הודו היסטוריות שונות: בני ישראל ממהאראשטרה, יהודי קוצ׳ין מקרלה, קהילות בגדאדיות ובני מנשה מצפון־מזרח הודו. העליות שלהן לישראל התרחשו בתקופות שונות, ולא בגל משותף אחד.

״אנגלו״ הוא כינוי לא רשמי לעולים דוברי אנגלית ממדינות שונות. נפש בנפש דיווחה שסייעה ל־4,150 עולים מצפון אמריקה ב־2025; זהו נתון על זרם העלייה השנתי, ולא על כלל דוברי האנגלית בישראל.

העולים מצרפת כוללים משפחות יהודיות ממוצא צפון־אפריקאי ואירופי. אומדן סוף השנה של משרד העלייה והקליטה הצביע על כ־3,300 עולים מצרפת ב־2025; בקשות לעלייה הן מדד נפרד.

הערבים המוסלמים הם הקהילה הדתית הערבית הגדולה בישראל. הלמ״ס אמדה את כלל המוסלמים, מכל מוצא, ב־1.849 מיליון בסוף 2025; הריכוז הגדול ביותר בירושלים. דת, אזרחות וזהות פלסטינית או ישראלית הן קטגוריות נפרדות.

הנוצרים הערבים משתייכים לכנסיות שונות ומתגוררים בעיקר במחוז הצפון ובמחוז חיפה. נצרת, חיפה, ירושלים ונוף הגליל הן הערים עם הקהילות הגדולות ביותר. פרסום הלמ״ס מדצמבר 2025 מבחין בין נוצרים ערבים לנוצרים אחרים.

הדרוזים הם עדה דתית נפרדת בעלת מסורות ומוסדות משלה. בפרסום הלמ״ס מאפריל 2026 מופיע אומדן ארעי של כ־154,400 נפש. דאלית אל־כרמל וירכא היו היישובים הדרוזיים הגדולים בטבלאות לסוף 2024.

הקהילות הבדואיות בנגב כוללות תושבי ערים כגון רהט, כפרים מוכרים וכפרים ללא הכרה תכנונית. תביעות קרקע, היתרי בנייה ונגישות לתשתיות נותרו סוגיות מדיניות מרכזיות, שנבחנו בביקורת המעקב של מבקר המדינה ב־2026.

הקהילות הבדואיות בצפון כוללות את בסמת טבעון, זרזיר וטובא־זנגרייה. יישוביהן הם חלק ממערך היישובים בגליל, והן נבדלות מן הקהילות הבדואיות בנגב.

הקהילות הצ׳רקסיות בישראל מרוכזות בכפר כמא ובריחאנייה. צאצאי מהגרים מן הקווקז בתקופה העות׳מאנית משמרים את השפה האדיגית ואת מסורותיהם התרבותיות לצד אמונתם המוסלמית.

במרכז הבהאי העולמי בחיפה ובעכו משרתים מתנדבים מחו״ל לתקופות מוגבלות. לפי הבהרות המרכז, אין קהילה בהאית ישראלית מקומית ואין קבלת מצטרפים מקומיים לדת.

משפחות שומרוניות מתגוררות בעיקר בחולון ובקריית לוזה שעל הר גריזים, סמוך לשכם. הן משמרות נוסח תורה, כהונה, לוח שנה ומסורות דתיות משלהן, הנבדלים מן היהדות הרבנית.

ע׳ג׳ר הוא כפר עלווי דובר ערבית סמוך לגבול לבנון. ישראל השתלטה עליו ב־1967, ותושביו קיבלו אזרחות ישראלית ב־1981. הקו הכחול שקבע האו״ם בשנת 2000 עובר בתוך הכפר.

בקרב הפלסטינים במזרח ירושלים יש תושבי קבע ואזרחים ישראלים. אלו מעמדות משפטיים שונים: התאזרחות דורשת הגשת בקשה ועמידה בתנאי החוק. הביטוח הלאומי בוחן בנפרד את מרכז החיים לצורך קביעת תושבות וזכאות לקצבאות.

המרחב העירוני סביב תל אביב־יפו מחבר ערי חוף עם מוקדי תעסוקה ומגורים פנימיים. הוא כולל קהילות חילוניות, מסורתיות ודתיות; בני ברק היא מרכז חרדי ותורני גדול.

ערים תל אביב-יפו · ראשון לציון · פתח תקווה · בני ברק · חולון · רמת גן · הרצליה · בת ים

ירושלים היא בירת ישראל ומרכז לחיים הדתיים היהודיים, ובה גם אתרים קדושים חשובים למוסלמים ולנוצרים. המטרופולין שלה משתרע מעבר לגבולות העירייה. הלמ״ס העריכה את אוכלוסיית העיר עצמה בכ־1.074 מיליון תושבים בסוף אוגוסט 2026, כולל תושבים זרים.

ערים ירושלים · בית שמש · מודיעין-מכבים-רעות · מעלה אדומים

חיפה והקריות יוצרות מרחב עירוני סביב מפרץ חיפה והכרמל. נמלים ותעשייה נמצאים לצד אוניברסיטאות ושכונות מגורים. קהילות יהודיות וערביות מתגוררות בחיפה ובערי חוף נוספות.

ערים חיפה · חדרה · פרברי קריות · עכו/עכו

בגליל הרים, עמקים, ערים, קיבוצים ומושבים. אוכלוסייתו כוללת קהילות יהודיות, מוסלמיות, נוצריות, דרוזיות ובדואיות. לצפת ולטבריה היסטוריה ארוכה כמרכזי לימוד תורה.

ערים נצרת · נוף הגליל · כרמיאל · טבריה · צפת/צפת

הנגב הוא המרחב הצחיח בדרום, סביב באר שבע והר הנגב. קהילות יהודיות ובדואיות חיות בערים, בעיירות וביישובים כפריים. הנגב שונה גאוגרפית ממחוז הדרום כולו, הכולל גם ערי חוף.

ערים באר שבע · אילת · דימונה · שדרות · רהט

השרון הוא חלק ממישור החוף המרכזי, ובו ערים ויישובים חקלאיים מצפון לתל אביב. חלק מיישובי השרון כלולים גם במטרופולין תל אביב; התיאורים הגאוגרפיים חופפים בחלקם.

ערים נתניה · כפר סבא · רעננה · הוד השרון

הקהילות היהודיות ביהודה ושומרון כוללות ערים כמו מודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה אדומים ואריאל, לצד יישובים קטנים. נתוני התושבים הישראלים אינם מתארים את כלל אוכלוסיית האזור, הכוללת גם תושבים פלסטינים.

ערים מודיעין עילית · ביתר עילית · מעלה אדומים · אריאל · אפרת

מרכזים מטרו של ניו יורק, לוס אנג'לס, דרום פלורידה, שיקגו, בוסטון, פילדלפיה, וושינגטון די.סי., אזור המפרץ

• בארצות הברית נמצאת האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל. האומדנים משתנים לפי הגדרת הזהות היהודית, המוצא או משקי הבית הנכללים בספירה.

מרכזים פריז/איל-דה-פרנס, מרסיי, ליון, ניס, טולוז, שטרסבורג

• בקהילה בצרפת יש משפחות אשכנזיות ומשפחות ספרדיות רבות שמוצאן בצפון אפריקה. פריז וסביבתה הן המרכז העיקרי שלה.

מרכזים טורונטו/GTA, מונטריאול, ונקובר, אוטווה, ויניפג

• טורונטו ומונטריאול הן מרכזים גדולים. במונטריאול יש גם קהילה ספרדית משמעותית שמוצאה בצפון אפריקה.

מרכזים לונדון, בארנט, הרטפורדשייר, סטמפורד היל, מנצ'סטר/סלפורד/בורי, גייטסהד, לידס, גלזגו

• לונדון ומנצ׳סטר רבתי הן מרכזים גדולים, לצד קהילות קטנות ברחבי בריטניה. חיי הדת כוללים קהילות אורתודוקסיות, חרדיות, מסורתיות־קונסרבטיביות ופרוגרסיביות.

מרכזים בואנוס איירס, רוסריו, קורדובה, מנדוזה

• בארגנטינה נמצאת הקהילה היהודית הגדולה באמריקה הלטינית. בואנוס איירס היא המרכז העיקרי, עם מוסדות אשכנזיים וספרדיים.

מרכזים מוסקבה, סנט פטרסבורג, יקטרינבורג, נובוסיבירסק, רוסטוב על הדון, ניז'ני נובגורוד, סמארה

• מוסקבה וסנקט פטרבורג הן המרכזים העיקריים. ארגונים דתיים ותרבותיים יהודיים פועלים גם בערים אחרות.

מרכזים ברלין, מינכן, דיסלדורף, פרנקפורט, המבורג, קלן

• ההגירה מברית המועצות לשעבר הרחיבה מאוד את הקהילות בגרמניה אחרי 1990. מספר החברים הרשומים בקהילות שונה מאומדן כלל האוכלוסייה היהודית.

מרכזים מלבורן, סידני, פרת'

• מלבורן וסידני הן המרכזים העיקריים, לצד קהילות קטנות יותר ובהן פרת׳. חיי הדת כוללים קהילות אורתודוקסיות, פרוגרסיביות ומסורתיות־קונסרבטיביות.

מרכזים סאו פאולו, ריו דה ז'נרו, פורטו אלגרה, קוריטיבה, בלו הוריזונטה, רסיפה

• סאו פאולו וריו דה ז׳ניירו הן מרכזים גדולים. CONIB, שנוסדה ב־1951, מייצגת את הפדרציות היהודיות האזוריות ברמה הארצית.

מרכזים יוהנסבורג, קייפטאון, דרבן, פרטוריה, פורט אליזבת

• יוהנסבורג וקייפטאון הן המרכזים הגדולים ביותר. המורשת האשכנזית של הקהילה כוללת הגירה נרחבת מליטא.

מרכזים בודפשט, שרידים קטנים בדברצן, מיסקולץ', פק'ס, סגד

• בודפשט היא המרכז העיקרי. המסורות הדתיות כוללות יהדות נאולוגית ואורתודוקסית, לצד ארגוני תרבות חילוניים.

מרכזים טהרן, איספהאן, שירז, המדן, יזד

• לקהילה היהודית באיראן שורשים פרסיים עתיקים. אחרי מהפכת 1979 הייתה הגירה רחבת היקף; הקהילה שנותרה קטנה בהרבה מזו שלפני המהפכה.

מרכזים קייב, דניפרו, חרקוב, אודסה, לבוב

• הפלישה הרוסית הנרחבת ב־2022 עקרה קהילות יהודיות לצד אוקראינים אחרים. אומדני האוכלוסייה רגישים במיוחד להגירה בזמן המלחמה ולמועד המדידה.

מרכזים מקסיקו סיטי ומדינת מקסיקו, מונטריי, גוודלחרה

• המוסדות במקסיקו משקפים מסורות אשכנזיות, ספרדיות ושל יהדות סוריה. הוועד המרכזי מייצג את הקהילות, ובתי הספר ובתי הכנסת משמרים את ההיסטוריה הייחודית של כל אחת.

מרכזים אנטוורפן, בריסל

• בריסל ואנטוורפן הן המרכזים העיקריים. באנטוורפן קהילות חרדיות וחסידיות בולטות; לשתי הערים מאפיינים לשוניים ודתיים שונים.