חוקי היסוד

הוראות מרכזיות

• 120 חברים נבחרים במחוז ארצי אחד על בסיס ייצוג יחסי
• כהונות של ארבע שנים; בחירות נערכות בדרך כלל ביום שלישי בחודש חשון בלוח העברי
• זכות בחירה אוניברסלית לכל אזרח מגיל 18, ללא הבדל דת, לאום או מין
• סעיף 7א מגן על הסדר החוקתי בפסילת מועמדים או רשימות השוללים את היות ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, המסיתים לגזענות, או התומכים במאבק מזוין נגד ישראל
• שינוי עקרונות הבחירות שבסעיף 4 דורש 61 חברי כנסת; שינוי ההגנות שבסעיפים 44–45 דורש 80.

רקע

נחקק ב-1958 כחוק היסוד הראשון של ישראל, בעקבות החלטת הררי מ-1950 להכין חוקה פרקים-פרקים.

תיקונים בולטים

• 1985: נוסף סעיף 7א בדבר פסילת רשימות בבחירות; עילות הפסילה תוקנו בהמשך.
• מ־2015: הוראות מאפשרות לשרים ולסגני שרים העומדים בתנאים להפסיק זמנית את חברותם בכנסת ולהתחלף במועמדים מרשימתם.
• 2016: נוסף הליך הדורש 90 חברי כנסת להפסקת כהונת חבר בשל הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.

כיום

החוק מסדיר בחירות, תקופות כהונה, כשירות וחסינות של חברי הכנסת והליכים לפיזור הכנסת.

הוראות מרכזיות

• נבחר בהצבעה חשאית לתקופה אחת של שבע שנים. כשיש כמה מועמדים נדרשים 61 קולות בסיבוב הראשון; בסיבוב השני מכריע רוב המצביעים בעד אחד המועמדים.
• פתוח לכל אזרח ותושב ישראל
• חותם על חוקים ועל אמנות שאושרו בכנסת, מאמין נציגים דיפלומטיים ומבצע תפקידי מינוי שהוטלו עליו בחוק, ובהם מינוי שופטים.
• מוסמך לחון עבריינים ולהקל בעונשים באמצעות הפחתתם או המרתם
• מטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהסכים לכך, לאחר התייעצות עם הסיעות, בהתאם לחוק־יסוד: הממשלה.
• נהנה מחסינות מפני העמדה לדין; ניתן להדיחו רק ברוב כנסת של שלושה רבעים (90 מתוך 120 חברי כנסת) בשל התנהגות שאינה הולמת את התפקיד

רקע

חוק היסוד מ־1964 החליף חקיקה קודמת על הנשיאות. תיקון מ־1998 החליף את תקופת הכהונה בת חמש השנים, שניתן היה לחדש, בתקופה אחת בת שבע שנים.

תיקונים בולטים

• 1998: הוגבלה הנשיאות לכהונה אחת בת שבע שנים (בתוקף מ-2000, הוחל לראשונה על הנשיא משה קצב), בביטול האפשרות לכהונה שנייה רצופה בת חמש שנים

כיום

יצחק הרצוג נבחר ב־2 ביוני 2021 והחל את כהונתו בת שבע השנים ב־7 ביולי 2021.

הוראות מרכזיות

• הממשלה מורכבת מראש ממשלה שחייב להיות חבר כנסת, ושרים שאינם חייבים להיות חברי כנסת
• הממשלה מכהנת לאחר הבעת אמון הכנסת. אי־אמון קונסטרוקטיבי דורש לפחות 61 חברי כנסת שיביעו אמון בממשלה אחרת, בקווי היסוד שלה ובהרכב שריה.
• ראש הממשלה, בהסכמת הנשיא, רשאי לפזר את הכנסת ולקרוא לבחירות מוקדמות
• הסדר מפורט לתקנות חירום, הכרזת מלחמה וממשלות מפנה/זמניות

רקע

נחקק לראשונה ב-1968. הנוסח מ-1992 הנהיג בחירה ישירה לראש הממשלה, ששימשה בבחירות 1996, 1999 ו-2001; החוק מ-2001 החזיר את השיטה הפרלמנטרית.

תיקונים בולטים

• 1992: בחירה ישירה של ראש הממשלה (בתוקף 1996-2001)
• 2001: החלפה מלאה שמחזירה את השיטה הפרלמנטרית (אי-אמון בונה נוסף מאוחר יותר ב-2014)
• 2020: מסגרת 'ראש ממשלה חליף' נוצרה לממשלת הרוטציה נתניהו-גנץ
• 2025: בוטל ההסדר של ממשלת חילופים וראש ממשלה חלופי; הביטול ייכנס לתוקף עם תחילת כהונת הכנסת ה־26.

כיום

ב־3 בינואר 2024 פסק בג״ץ ברוב של 6–5 כי תיקון 2023, המגביל את עילות נבצרות ראש הממשלה לסיבות פיזיות או נפשיות, ייכנס לתוקף רק בכנסת ה־26.

הוראות מרכזיות

• צה"ל הוא הצבא של המדינה
• הצבא כפוף לסמכות הממשלה, כאשר שר הביטחון אחראי מטעמה
• הרמטכ"ל הוא המפקד העליון של הצבא, כפוף לממשלה ולשר הביטחון
• אוסר על הקמה או קיום של כל כוח מזוין אחר אלא בחוק
• חובת השירות והגיוס והסמכות להוציא הוראות ופקודות בצבא נקבעות בחוק או מכוחו.

כיום

הסדרי הגיוס נקבעים בחקיקה נפרדת. ב־3 בספטמבר 2026 ביטל בג״ץ פה אחד את הוראת השעה מיולי שהקפיאה מעצרים והליכי אכיפה נגד תלמידי ישיבות העומדים בתנאים. חוק יסוד: לימוד תורה אינו מעניק בעצמו פטור מגיוס.

הוראות מרכזיות

• הכוח השיפוטי מסור לבתי משפט; שופטים כפופים רק לחוק
• בית המשפט העליון יושב בירושלים; פועל הן כערכאת ערעור והן כבית משפט גבוה לצדק (בגץ) לעתירות נגד רשויות המדינה
• שופטים ממונים על ידי הנשיא בהמלצת ועדת בחירה שיפוטית בת תשעה חברים (3 שופטי עליון, 2 נציגי לשכת עורכי הדין, 2 שרים כולל שר המשפטים, 2 חברי כנסת - מסורתית אחד קואליציה ואחד אופוזיציה)
• הכהונה מסתיימת בפרישה, בהתפטרות, במינוי לתפקיד שאינו מתיישב עמה, בהחלטת לפחות שבעה מחברי הוועדה לבחירת שופטים או בהחלטת בית דין משמעתי.
• דיונים פומביים אלא אם נקבע אחרת בחוק

תיקונים בולטים

• 2023: תיקון שלל ביקורת בעילת הסבירות על החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים.
• 2024: בית המשפט העליון ביטל את התיקון ברוב של 8–7; 12 מתוך 15 שופטים הכירו בסמכות לבקר חוקי יסוד במקרים חריגים.

כיום

תיקון מ־27 במרץ 2025, שהתקבל ברוב 67–1, מחליף את שני נציגי לשכת עורכי הדין בעורכי דין שייבחרו בידי הקואליציה והאופוזיציה. תחילתו נקבעה לכנסת הבאה; עד אז חל ההרכב הקיים בן תשעת החברים.

הוראות מרכזיות

• בעלות על מקרקעי ישראל אינה ניתנת להעברה על ידי מכירה או בכל דרך אחרת
• חל על קרקעות בבעלות המדינה, רשות הפיתוח וקרן קיימת לישראל
• מאפשר לכנסת לקבוע קטגוריות קרקע או עסקאות יוצאות דופן בחוק נפרד

רקע

חקיקת המקרקעין מ־1960 יצרה מסגרת לניהול מקרקעי המדינה. חקיקה נפרדת מ־2009 שינתה את המינהל ואפשרה הקניית בעלות לחוכרים זכאים בקרקע עירונית, בכפוף לתנאים.

הוראות מרכזיות

• ירושלים, שלמה ומאוחדת, היא בירת ישראל
• מושב הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון
• מגן על המקומות הקדושים מפני חילול ופגיעה בחופש הגישה של בני הדתות השונות.
• (תיקון 2000) אוסר העברת כל סמכות על ירושלים לגוף זר, פוליטי או ממשלתי
• שינוי האיסור בסעיף 6 על העברת סמכויות לגורם זר דורש 80 חברי כנסת; שינוי הוראת השריון שבסעיף 7 דורש 61.

רקע

החוק נחקק ב־1980, לאחר החלת המשפט והמינהל הישראליים במזרח ירושלים ב־1967. החלטה 478 של מועצת הביטחון של האו״ם קבעה שלא להכיר בחוק וקראה למדינות להוציא את נציגויותיהן הדיפלומטיות מהעיר.

תיקונים בולטים

• 2000: נוספו הוראות בדבר תחום העיר והעברת סמכויות.
• 2018: הרוב הנדרש לשינוי איסור העברת הסמכויות הועלה ל־80 חברי כנסת.
• 2024: נוסף סעיף 6א: נציגות רשמית חדשה של מדינה זרה בירושלים חייבת להיות נציגות דיפלומטית המואמנת למדינת ישראל.

כיום

ארצות הברית הכירה בירושלים כבירת ישראל ב־2017 ופתחה בה את שגרירותה ב־14 במאי 2018. נאורו פתחה שגרירות בעיר ב־7 בספטמבר 2026.

הוראות מרכזיות

• ארץ ישראל היא המולדת ההיסטורית של העם היהודי, שם הוקמה מדינת ישראל
• הזכות לממש הגדרה עצמית לאומית בישראל שמורה לעם היהודי
• עברית היא שפת המדינה; לערבית מעמד מיוחד, בלי לפגוע במעמד שניתן לה לפני תחילת החוק.
• המדינה רואה בפיתוח ההתיישבות היהודית ערך לאומי ותפעל לעודד ולקדם אותה
• מעגן את סמלי המדינה ואת חגי ישראל, מסדיר ימי מנוחה לתושבים שאינם יהודים וקובע פתיחות לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.

רקע

נחקק ב־2018. תומכיו ראו בו הכרה בזהות הלאומית היהודית; מבקריו, ובהם עותרים דרוזים, העלו חששות לפגיעה בשוויון. ב־8 ביולי 2021 דחה בג״ץ את העתירות ברוב 10–1, תוך פירוש החוק לצד המחויבויות החוקתיות הדמוקרטיות של ישראל.

הוראות מרכזיות

• סעיף מבצע יחיד: לימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל
• סעיף נלווה מהצעת החוק המקורית, שהשווה לימוד תורה ארוך טווח ל'שירות משמעותי', הוסר בוועדה לפני ההצבעה הסופית
• בהיותו חוק יסוד יש לו מעמד חוקתי, אך הנוסח המחוקק אינו מעניק בעצמו פטור, הטבה, מלגה או דחיית שירות

רקע

התקבל ב־13 ביולי 2026 ברוב 63–52. מהנוסח הסופי הושמטה ההשוואה המוצעת בין לימוד תורה ממושך לשירות משמעותי. החוק מכיר בלימוד תורה כערך יסוד בלי ליצור הטבה או פטור מסוימים.

כיום

החוק הצהרתי. השלכותיו המשפטיות הרחבות תלויות בפרשנות ובחקיקה עתידיות; אין להסיק מהנוסח שינוי אוטומטי בגיוס, בתקצוב או בהטבות.

הוראות מרכזיות

• מגן על חיים, גוף וכבוד; אוסר פגיעה ברכוש; אוסר מעצר או מאסר אלא בחוק
• מגן על החירות האישית והפרטיות. כל אדם חופשי לצאת מישראל; אזרח ישראלי השוהה בחו״ל זכאי להיכנס אליה.
• סעיף 8 'פסקת הגבלה' - ניתן לפגוע בזכויות רק בחוק ההולם את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, למטרה ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש
• תקנות שעת חירום אינן יכולות לשנות את חוק היסוד או להפקיע את תוקפו. במצב חירום מוכרז סעיף 12 מאפשר הגבלות זכויות לתכלית ראויה, לתקופה ובמידה שאינן עולות על הנדרש.
• מחייב את כל הרשויות הממשלתיות

רקע

נחקק ב-1992. התיקון מ-1994 הוסיף את סעיף עקרונות היסוד, המפנה להכרזה על הקמת מדינת ישראל.

תיקונים בולטים

• 1994: תיקון מתאים שהוסיף סעיף 'עקרונות יסוד' המעגן זכויות בערך האדם ובקדושת החיים, לצד חקיקה מחדש של חוק יסוד: חופש העיסוק

כיום

פסק הדין בעניין בנק המזרחי מ־1995 הכיר במעמדם החוקתי של חוקי היסוד העוסקים בזכויות ובביקורת שיפוטית על חקיקה רגילה הסותרת אותם. החוק שנדון באותו מקרה נותר בתוקף.

הוראות מרכזיות

• לכל אזרח ותושב ישראלי הזכות לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או מסחר
• הגבלות מותרות רק בחוק ההולם את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, למטרה ראויה ובמידה מידתית
• סעיף 8 מאפשר חוק חורג שנחקק ברוב של לפחות 61 חברי כנסת וכולל הוראה מפורשת. פקיעתו הרגילה לאחר ארבע שנים אינה חלה על חוק שהתקבל בשנה הראשונה לתחולת חוק היסוד.
• מוגן מתקנות שעת חירום

רקע

נחקק לראשונה ב־1992 והוחלף ב־1994. הנוסח החדש הוסיף פסקת התגברות ששימשה לחקיקה המגבילה יבוא בשר לא כשר; תיקון מ־1998 ביטל את פקיעת אותו חוק לאחר ארבע שנים.

תיקונים בולטים

• 1994: נחקק מחדש לחלוטין עם סעיף העקיפה
• 1998: הוארך תוקף חוק עקיפה

הוראות מרכזיות

• תקציב המדינה נקבע בחוק שנתי שעל הממשלה להגיש לכנסת בתוך חלון חוקי לפני תחילת שנת הכספים
• מסים, הלוואות כפויות ואגרות יוטלו וישונו רק מכוח חוק או על פיו
• קובע כללים להלוואות מדינה, הנפקת מטבע וניהול רכוש מדינה
• מחיל על ענייני הכלכלה של המדינה ביקורת מבקר המדינה
• התקציב הוא שנתי. בנסיבות מסוימות של כינון ממשלה אפשר להגיש יחד שתי הצעות תקציב שנתיות עוקבות, בכפוף להוראות התאמה ודיווח.

רקע

נחקק לראשונה ב־1975. מסדיר גם הוצאה בתקציב המשכי לפני אישור תקציב, תכנון תקציבי רב־שנתי ואישור הצעות חוק פרטיות בעלות תקציבית ניכרת.

הוראות מרכזיות

• נבחר בהצבעה חשאית של הכנסת לכהונה אחת בת שבע שנים
• מבקר את כספי המדינה, משרדי הממשלה, מפעלי המדינה, הרשויות המקומיות וגופים נוספים הכפופים לביקורת לפי חוק.
• פועל כנציב תלונות הציבור
• אחראי לכנסת בלבד, לא לממשלה
• גופים מבוקרים חייבים למסור מידע, מסמכים והסברים שהמבקר דורש לצורכי הביקורת.

רקע

התפקיד הוקם בחוק ב-1949, וסמכויות נציב תלונות הציבור נוספו ב-1971. חוק היסוד נחקק ב-1988.

כיום

נכון ל־5 באוקטובר 2026, לא כיהן מבקר מדינה מאז סיום כהונת מתניהו אנגלמן ביולי. בג״ץ ביטל את הסיבוב השני שנערך ביוני ובו ניצח מיכאל ראבילו, בשל פגיעה בחשאיות ההצבעה, והורה על הצבעה חוזרת מול יוסף אלרון; היא טרם התקיימה.

הוראות מרכזיות

• רשאי להשתתף מי שזכאי להצביע בבחירות לכנסת אילו נערכו ביום משאל העם.
• משאל עם אינו נדרש רק אם 80 מתוך 120 חברי כנסת מאשרים
• חל על כל הטריטוריה שאליה הוחל חוק ישראל, שיפוט ומנהל - כלומר ישראל שלפני-1967, מזרח ירושלים והגולן
• מוגן, תיקון דורש רוב מוחלט (61 חברי כנסת)

רקע

נחקק ב־2014 בעקבות חוק רגיל על משאל עם מ־2010. המבחן הטריטוריאלי כולל את ירושלים ורמת הגולן, שבהן חלים המשפט, השיפוט והמינהל הישראליים; הוא אינו חל ככלל על יהודה ושומרון.