חוק יסוד: הכנסת

הוראות מרכזיות

• 120 חברים נבחרים במחוז ארצי אחד על בסיס ייצוג יחסי
• כהונות של ארבע שנים; בחירות נערכות בדרך כלל ביום שלישי בחודש חשון בלוח העברי
• זכות בחירה אוניברסלית לכל אזרח מגיל 18, ללא הבדל דת, לאום או מין
• סעיף 7א מגן על הסדר החוקתי בפסילת מועמדים או רשימות השוללים את היות ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, המסיתים לגזענות, או התומכים במאבק מזוין נגד ישראל
• שינוי עקרונות הבחירות שבסעיף 4 דורש 61 חברי כנסת; שינוי ההגנות שבסעיפים 44–45 דורש 80.

רקע

נחקק ב-1958 כחוק היסוד הראשון של ישראל, בעקבות החלטת הררי מ-1950 להכין חוקה פרקים-פרקים.

תיקונים בולטים

• 1985: נוסף סעיף 7א בדבר פסילת רשימות בבחירות; עילות הפסילה תוקנו בהמשך.
• מ־2015: הוראות מאפשרות לשרים ולסגני שרים העומדים בתנאים להפסיק זמנית את חברותם בכנסת ולהתחלף במועמדים מרשימתם.
• 2016: נוסף הליך הדורש 90 חברי כנסת להפסקת כהונת חבר בשל הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.

כיום

החוק מסדיר בחירות, תקופות כהונה, כשירות וחסינות של חברי הכנסת והליכים לפיזור הכנסת.