תולדות הכנסת
כל הבחירות לכנסת מ־25 בינואר 1949 עד 1 בנובמבר 2022, כל כנסת וכל ממשלה, וההצבעות שעיצבו את המדינה.
סקירה כללית
- בחירות לכנסת
- 25
- מ־25 בינואר 1949 עד 1 בנובמבר 2022
- ממשלות
- 37
- בראשות 14 ראשי ממשלה
- הכנסת הקצרה ביותר
- 5 חודשים
- הכנסת ה־21
- שיעור ההצבעה ב־2022
- 70.6%
- הגבוה ביותר 86.9% ב־1949; הנמוך ביותר 63.5% ב־2006
| בחירות | שיעור הצבעה |
|---|---|
| 1949 | 86.9% |
| 1951 | 75.1% |
| 1955 | 82.8% |
| 1959 | 81.6% |
| 1961 | 81.4% |
| 1965 | 83.0% |
| 1969 | 81.2% |
| 1973 | 78.6% |
| 1977 | 79.2% |
| 1981 | 78.5% |
| 1984 | 78.8% |
| 1988 | 79.6% |
| 1992 | 77.4% |
| 1996 | 79.3% |
| 1999 | 78.7% |
| 2003 | 67.8% |
| 2006 | 63.5% |
| 2009 | 64.7% |
| 2013 | 67.8% |
| 2015 | 72.3% |
| אפר׳ 2019 | 68.5% |
| ספט׳ 2019 | 69.8% |
| 2020 | 71.5% |
| 2021 | 67.4% |
| 2022 | 70.6% |
איך התחלקו המנדטים
שתי הרשימות הגדולות זכו יחד ב־65 מתוך 120 המנדטים ב־1949, ב־95 ב־1981 וב־56 ב־2022.
- מפא״י, 46 מנדטיםמפ״ם, 19 מנדטים10 רשימות נוספות, 55 מנדטים
- מפא״י, 45 מנדטיםהציונים הכלליים, 20 מנדטים13 רשימות נוספות, 55 מנדטים
- מפא״י, 40 מנדטיםחרות, 15 מנדטים10 רשימות נוספות, 65 מנדטים
- מפא״י, 47 מנדטיםחרות, 17 מנדטים10 רשימות נוספות, 56 מנדטים
- מפא״י, 42 מנדטיםחרות, 17 מנדטים9 רשימות נוספות, 61 מנדטים
- המערך, 45 מנדטיםגח״ל, 26 מנדטים11 רשימות נוספות, 49 מנדטים
- המערך, 56 מנדטיםגח״ל, 26 מנדטים11 רשימות נוספות, 38 מנדטים
- המערך, 51 מנדטיםהליכוד, 39 מנדטים8 רשימות נוספות, 30 מנדטים
- הליכוד, 43 מנדטיםהמערך, 32 מנדטים11 רשימות נוספות, 45 מנדטים
- הליכוד, 48 מנדטיםהמערך, 47 מנדטים8 רשימות נוספות, 25 מנדטים
- המערך, 44 מנדטיםהליכוד, 41 מנדטים13 רשימות נוספות, 35 מנדטים
- הליכוד, 40 מנדטיםהמערך, 39 מנדטים13 רשימות נוספות, 41 מנדטים
- העבודה, 44 מנדטיםהליכוד, 32 מנדטים8 רשימות נוספות, 44 מנדטים
- העבודה, 34 מנדטיםהליכוד–גשר–צומת, 32 מנדטים9 רשימות נוספות, 54 מנדטים
- ישראל אחת, 26 מנדטיםהליכוד, 19 מנדטים13 רשימות נוספות, 75 מנדטים
- הליכוד, 38 מנדטיםהעבודה–מימד, 19 מנדטים11 רשימות נוספות, 63 מנדטים
- קדימה, 29 מנדטיםהעבודה–מימד, 19 מנדטים10 רשימות נוספות, 72 מנדטים
- קדימה, 28 מנדטיםהליכוד, 27 מנדטים10 רשימות נוספות, 65 מנדטים
- הליכוד ביתנו, 31 מנדטיםיש עתיד, 19 מנדטים10 רשימות נוספות, 70 מנדטים
- הליכוד, 30 מנדטיםהמחנה הציוני, 24 מנדטים8 רשימות נוספות, 66 מנדטים
- הליכוד, 35 מנדטיםכחול לבן, 35 מנדטים9 רשימות נוספות, 50 מנדטים
- כחול לבן, 33 מנדטיםהליכוד, 32 מנדטים7 רשימות נוספות, 55 מנדטים
- הליכוד, 36 מנדטיםכחול לבן, 33 מנדטים6 רשימות נוספות, 51 מנדטים
- הליכוד, 30 מנדטיםיש עתיד, 17 מנדטים11 רשימות נוספות, 73 מנדטים
- הליכוד, 32 מנדטיםיש עתיד, 24 מנדטים8 רשימות נוספות, 64 מנדטים
כל מערכות הבחירות
שיעור ההצבעה הוא חלקם של בעלי זכות הבחירה שהצביעו. הרשימות שעברו את אחוז החסימה חילקו ביניהן את המנדטים, והממשלה המוצגת היא הראשונה שהכנסת החדשה אישרה.
| בחירות | שיעור הצבעה | אחוז החסימה | רשימות שנבחרו | הרשימה הגדולה ביותר | הממשלה שהוקמה |
|---|---|---|---|---|---|
| הכנסת ה־25 · התוצאות הרשמיות | 70.6% | 3.25% | 10 | הליכוד, 32 מנדטים | בנימין נתניהו, הממשלה ה־37 |
| הכנסת ה־24 · התוצאות הרשמיות | 67.4% | 3.25% | 13 | הליכוד, 30 מנדטים | נפתלי בנט, הממשלה ה־36 |
| הכנסת ה־23 · התוצאות הרשמיות | 71.5% | 3.25% | 8 | הליכוד, 36 מנדטים | בנימין נתניהו, הממשלה ה־35 |
| הכנסת ה־22 · התוצאות הרשמיות | 69.8% | 3.25% | 9 | כחול לבן, 33 מנדטים | לא הוקמה; הממשלה היוצאת המשיכה לכהן |
| הכנסת ה־21 · התוצאות הרשמיות | 68.5% | 3.25% | 11 | הליכוד, 35 מנדטים | לא הוקמה; הממשלה היוצאת המשיכה לכהן |
| הכנסת ה־20 · התוצאות הרשמיות | 72.3% | 3.25% | 10 | הליכוד, 30 מנדטים | בנימין נתניהו, הממשלה ה־34 |
| הכנסת ה־19 · התוצאות הרשמיות | 67.8% | 2% | 12 | הליכוד ביתנו, 31 מנדטים | בנימין נתניהו, הממשלה ה־33 |
| הכנסת ה־18 · התוצאות הרשמיות | 64.7% | 2% | 12 | קדימה, 28 מנדטים | בנימין נתניהו, הממשלה ה־32 |
| הכנסת ה־17 · התוצאות הרשמיות | 63.5% | 2% | 12 | קדימה, 29 מנדטים | אהוד אולמרט, הממשלה ה־31 |
| הכנסת ה־16 · התוצאות הרשמיות | 67.8% | 1.5% | 13 | הליכוד, 38 מנדטים | אריאל שרון, הממשלה ה־30 |
| הכנסת ה־15 · התוצאות הרשמיות | 78.7% | 1.5% | 15 | ישראל אחת, 26 מנדטים | אהוד ברק, הממשלה ה־28 |
| הכנסת ה־14 · התוצאות הרשמיות | 79.3% | 1.5% | 11 | העבודה, 34 מנדטים | בנימין נתניהו, הממשלה ה־27 |
| הכנסת ה־13 · התוצאות הרשמיות | 77.4% | 1.5% | 10 | העבודה, 44 מנדטים | יצחק רבין, הממשלה ה־25 |
| הכנסת ה־12 · התוצאות הרשמיות | 79.6% | 1% | 15 | הליכוד, 40 מנדטים | יצחק שמיר, הממשלה ה־23 |
| הכנסת ה־11 · התוצאות הרשמיות | 78.8% | 1% | 15 | המערך, 44 מנדטים | שמעון פרס, הממשלה ה־21 |
| הכנסת ה־10 · התוצאות הרשמיות | 78.5% | 1% | 10 | הליכוד, 48 מנדטים | מנחם בגין, הממשלה ה־19 |
| הכנסת ה־9 · התוצאות הרשמיות | 79.2% | 1% | 13 | הליכוד, 43 מנדטים | מנחם בגין, הממשלה ה־18 |
| הכנסת ה־8 · התוצאות הרשמיות | 78.6% | 1% | 10 | המערך, 51 מנדטים | גולדה מאיר, הממשלה ה־16 |
| הכנסת ה־7 · התוצאות הרשמיות | 81.2% | 1% | 13 | המערך, 56 מנדטים | גולדה מאיר, הממשלה ה־15 |
| הכנסת ה־6 · התוצאות הרשמיות | 83.0% | 1% | 13 | המערך, 45 מנדטים | לוי אשכול, הממשלה ה־13 |
| הכנסת ה־5 · התוצאות הרשמיות | 81.4% | 1% | 11 | מפא״י, 42 מנדטים | דוד בן־גוריון, הממשלה ה־10 |
| הכנסת ה־4 · התוצאות הרשמיות | 81.6% | 1% | 12 | מפא״י, 47 מנדטים | דוד בן־גוריון, הממשלה ה־9 |
| הכנסת ה־3 · התוצאות הרשמיות | 82.8% | 1% | 12 | מפא״י, 40 מנדטים | דוד בן־גוריון, הממשלה ה־7 |
| הכנסת ה־2 · התוצאות הרשמיות | 75.1% | 1% | 15 | מפא״י, 45 מנדטים | דוד בן־גוריון, הממשלה ה־3 |
| הכנסת ה־1 · התוצאות הרשמיות | 86.9% | ללא | 12 | מפא״י, 46 מנדטים | דוד בן־גוריון, הממשלה ה־1 |
כל הכנסות
חוק יסוד: הכנסת קובע תקופת כהונה של ארבע שנים, המסומנת בקו שעל כל פס. כל כנסת מכהנת מישיבתה הראשונה ועד הישיבה הראשונה של הכנסת שאחריה.
- הכנסת ה־25מאז 15 בנוב׳ 20223 שנים, 11 חודשים
- הכנסת ה־246 באפר׳ 2021 – 15 בנוב׳ 20221 שנה, 7 חודשים
- הכנסת ה־2316 במרץ 2020 – 6 באפר׳ 20211 שנה
- הכנסת ה־223 באוק׳ 2019 – 16 במרץ 20205 חודשים
- הכנסת ה־2130 באפר׳ 2019 – 3 באוק׳ 20195 חודשים
- הכנסת ה־2031 במרץ 2015 – 30 באפר׳ 20194 שנים
- הכנסת ה־195 בפבר׳ 2013 – 31 במרץ 20152 שנים, 1 חודש
- הכנסת ה־1824 בפבר׳ 2009 – 5 בפבר׳ 20133 שנים, 11 חודשים
- הכנסת ה־1717 באפר׳ 2006 – 24 בפבר׳ 20092 שנים, 10 חודשים
- הכנסת ה־1617 בפבר׳ 2003 – 17 באפר׳ 20063 שנים, חודשיים
- הכנסת ה־157 ביוני 1999 – 17 בפבר׳ 20033 שנים, 8 חודשים
- הכנסת ה־1417 ביוני 1996 – 7 ביוני 19992 שנים, 11 חודשים
- הכנסת ה־1313 ביולי 1992 – 17 ביוני 19963 שנים, 11 חודשים
- הכנסת ה־1221 בנוב׳ 1988 – 13 ביולי 19923 שנים, 7 חודשים
- הכנסת ה־1113 באוג׳ 1984 – 21 בנוב׳ 19884 שנים, 3 חודשים
- הכנסת ה־1020 ביולי 1981 – 13 באוג׳ 19843 שנים
- הכנסת ה־913 ביוני 1977 – 20 ביולי 19814 שנים, 1 חודש
- הכנסת ה־821 בינו׳ 1974 – 13 ביוני 19773 שנים, 4 חודשים
- הכנסת ה־717 בנוב׳ 1969 – 21 בינו׳ 19744 שנים, חודשיים
- הכנסת ה־622 בנוב׳ 1965 – 17 בנוב׳ 19693 שנים, 11 חודשים
- הכנסת ה־54 בספט׳ 1961 – 22 בנוב׳ 19654 שנים, חודשיים
- הכנסת ה־430 בנוב׳ 1959 – 4 בספט׳ 19611 שנה, 9 חודשים
- הכנסת ה־315 באוג׳ 1955 – 30 בנוב׳ 19594 שנים, 3 חודשים
- הכנסת ה־220 באוג׳ 1951 – 15 באוג׳ 19553 שנים, 11 חודשים
- הכנסת ה־114 בפבר׳ 1949 – 20 באוג׳ 19512 שנים, 6 חודשים
כל הממשלות
ממשלה מכהנת מהשבעתה ועד השבעת הממשלה הבאה, כולל החודשים שבהם היא ממשיכה לכהן אחרי בחירות. הארוכה ביותר הייתה הממשלה ה־34, בראשות בנימין נתניהו: 5 שנים.
| מס׳ | ראש הממשלה | השבעה | משך הכהונה |
|---|---|---|---|
| 37 | בנימין נתניהו | 3 שנים, 9 חודשים עד כה | |
| 36 | נפתלי בנט, ואחריו יאיר לפיד | 1 שנה, 6 חודשים | |
| 35 | בנימין נתניהו | 1 שנה | |
| 34 | בנימין נתניהו | 5 שנים | |
| 33 | בנימין נתניהו | 2 שנים, 1 חודש | |
| 32 | בנימין נתניהו | 3 שנים, 11 חודשים | |
| 31 | אהוד אולמרט | 2 שנים, 10 חודשים | |
| 30 | אריאל שרון, ואחריו אהוד אולמרט | 3 שנים, חודשיים | |
| 29 | אריאל שרון | 1 שנה, 11 חודשים | |
| 28 | אהוד ברק | 1 שנה, 8 חודשים | |
| 27 | בנימין נתניהו | 3 שנים | |
| 26 | שמעון פרס | 6 חודשים | |
| 25 | יצחק רבין, ואחריו שמעון פרס | 3 שנים, 4 חודשים | |
| 24 | יצחק שמיר | 2 שנים, 1 חודש | |
| 23 | יצחק שמיר | 1 שנה, 5 חודשים | |
| 22 | יצחק שמיר | 2 שנים, חודשיים | |
| 21 | שמעון פרס | 2 שנים, 1 חודש | |
| 20 | יצחק שמיר | 11 חודשים | |
| 19 | מנחם בגין | 2 שנים, חודשיים | |
| 18 | מנחם בגין | 4 שנים, 1 חודש | |
| 17 | יצחק רבין | 3 שנים | |
| 16 | גולדה מאיר | חודשיים | |
| 15 | גולדה מאיר | 4 שנים, חודשיים | |
| 14 | גולדה מאיר | 8 חודשים | |
| 13 | לוי אשכול, ואחריו יגאל אלון (ראש הממשלה בפועל) | 3 שנים, חודשיים | |
| 12 | לוי אשכול | 1 שנה | |
| 11 | לוי אשכול | 1 שנה, 5 חודשים | |
| 10 | דוד בן־גוריון | 1 שנה, 7 חודשים | |
| 9 | דוד בן־גוריון | 1 שנה, 10 חודשים | |
| 8 | דוד בן־גוריון | 1 שנה, 11 חודשים | |
| 7 | דוד בן־גוריון | 2 שנים, חודשיים | |
| 6 | משה שרת | 4 חודשים | |
| 5 | משה שרת | 1 שנה, 5 חודשים | |
| 4 | דוד בן־גוריון | 1 שנה, 1 חודש | |
| 3 | דוד בן־גוריון | 1 שנה, חודשיים | |
| 2 | דוד בן־גוריון | 11 חודשים | |
| 1 | דוד בן־גוריון | 1 שנה, 7 חודשים |
הצבעות היסטוריות
חוקים והסכמים שעיצבו את המדינה, עם תוצאות ההצבעה בכנסת. כל פס מייצג את 120 המנדטים: בעד, נגד, נמנעים, וחברי הכנסת שלא הצביעו.
אמון בממשלה הראשונה
אישרה את הממשלה הנבחרת הראשונה של ישראל, בראשות דוד בן־גוריון, במקום הממשלה הזמנית.
73 בעד45 נגדהנמנעים לא נרשמו
חוק השבות
העניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל, והוא הבסיס לקיבוץ הגלויות.
התקבל פה אחד; לא נרשמה ספירת קולות
השילומים מגרמניה
תמכה בתביעת הממשלה לשילומים ממערב גרמניה בגין רכוש יהודי שנבזז בשואה, והעבירה את המשך הטיפול לוועדת החוץ והביטחון, אחרי דיון בן שלושה ימים שהתקיים בזמן שאלפים הפגינו בחוץ. אחר כך נפתח משא ומתן ישיר, והסכם השילומים נחתם בספטמבר אותה שנה.
61 בעד50 נגד5 נמנעו4 לא הצביעו
חוק חינוך ממלכתי
ביטל את זרמי החינוך המפלגתיים והנהיג במקומם חינוך ממלכתי החל בשנת הלימודים תשי״ד, ולצדו חינוך ממלכתי־דתי, שאורח החיים, תוכניות הלימודים, המורים והמפקחים בו דתיים.
39 בעד36 נגדהנמנעים לא נרשמו
חוק יסוד: הכנסת
חוק היסוד הראשון. הוא קבע את הכנסת כבית הנבחרים של המדינה, בת 120 חברים הנבחרים בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות.
96 בעד0 נגדהנמנעים לא נרשמו
חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 11)
הסמיך את הממשלה להחיל בצו את המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה על כל שטח של ארץ ישראל. למחרת החילה אותם הממשלה על מזרח ירושלים, ואיחדה את העיר אחרי מלחמת ששת הימים.
לא נרשמה ספירת קולות
הסכמי קמפ דייוויד
אישרה את מסגרות השלום שעליהן הסכימו ישראל ומצרים בקמפ דייוויד, ובהן פינוי היישובים הישראליים בסיני.
84 בעד19 נגד17 נמנעו
הסכם השלום עם מצרים
אישרה את הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית. ישראל החזירה את סיני בשלבים, והנסיגה הושלמה ב־1982.
95 בעד18 נגד2 נמנעו5 לא הצביעו
חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל
קבע כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל, ומקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון.
69 בעד15 נגד3 נמנעו33 לא הצביעו
חוק רמת הגולן
החיל את המשפט, השיפוט והמינהל של ישראל על רמת הגולן, שבידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים.
63 בעד21 נגדהנמנעים לא נרשמו
תוכנית הייצוב הכלכלית
תמכה בתוכנית הייצוב הכלכלית של הממשלה, שאושרה יום קודם לכן לצד מצב חירום כלכלי של שלושה חודשים, כדי להוריד את האינפלציה מממוצע של 15% בחודש.
70 בעד19 נגד3 נמנעו28 לא הצביעו
אי־אמון בממשלת שמיר
הפילה את ממשלת האחדות הלאומית של יצחק שמיר על רקע מחלוקת סביב יוזמת השלום של מזכיר המדינה האמריקאי ג׳יימס בייקר. שמעון פרס לא הצליח להרכיב ממשלה, ושמיר הרכיב ממשלה צרה יותר ביוני 1990.
60 בעד55 נגד5 לא הצביעו
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
הגן על החיים, הגוף, הכבוד, הקניין, הפרטיות וחירות האדם, ועיגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
32 בעד21 נגד1 נמנע66 לא הצביעו
חוק יסוד: הממשלה
הנהיג בחירה ישירה של ראש הממשלה, שהונהגה החל ב־1996.
55 בעד32 נגד1 נמנע32 לא הצביעו
הסכמי אוסלו
אישרה את הצהרת העקרונות שנחתמה עם אש״ף בוושינגטון, שפתחה תקופה של שלטון עצמי פלסטיני, תחילה בעזה וביריחו.
61 בעד50 נגד8 נמנעו1 לא הצביע
הסכם השלום עם ירדן
אישרה את הסכם השלום עם הממלכה ההאשמית של ירדן, השני של ישראל עם מדינה ערבית.
105 בעד3 נגד6 נמנעו6 לא הצביעו
הסכם הביניים (אוסלו ב׳)
אישרה את הסכם הביניים שהרחיב את השלטון העצמי הפלסטיני לערים המרכזיות ביהודה ושומרון.
61 בעד59 נגד
חוק יסוד: הממשלה
החליף את החוק מ־1992 וביטל את הבחירה הישירה של ראש הממשלה, והחזיר את השיטה הפרלמנטרית שנהגה לפני 1996.
72 בעד37 נגד3 נמנעו8 לא הצביעו
תוכנית ההתנתקות
אישרה את תוכנית הממשלה לפנות את כל היישובים הישראליים ועמדות צה״ל מרצועת עזה וארבעה יישובים בצפון השומרון. התוכנית בוצעה באוגוסט 2005.
67 בעד45 נגד7 נמנעו1 לא הצביע
חוק יסוד: ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי
קבע כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית ייחודי לעם היהודי, וקבע את דגלה, סמלה, המנונה ובירתה, ואת העברית כשפת המדינה.
62 בעד55 נגד2 נמנעו1 לא הצביע
פיזור הכנסת ה־21
משלא הצליח ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב ממשלה עד המועד, התפזרה הכנסת ה־21 כחודש אחרי שהושבעה וקבעה בחירות ל־17 בספטמבר 2019, הפעם הראשונה שבה נערכו בישראל שתי מערכות בחירות לכנסת בשנה אחת.
74 בעד45 נגד1 לא הצביע
הסכם השלום עם איחוד האמירויות
אישרה את הסכם השלום והיחסים הדיפלומטיים המלאים עם איחוד האמירויות, במסגרת הסכמי אברהם.
80 בעד13 נגד27 לא הצביעו
אמון בממשלת בנט–לפיד
אישרה את הממשלה ה־36, בראשות נפתלי בנט ועם יאיר לפיד כראש הממשלה החלופי, וסיימה את כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה מאז 2009.
60 בעד59 נגד1 נמנע
חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס׳ 3)
מנע מבתי המשפט להפעיל ביקורת בעילת הסבירות על החלטות של הממשלה, ראש הממשלה והשרים. בית המשפט העליון ביטל את התיקון ב־1 בינואר 2024.
64 בעד0 נגד56 לא הצביעו
איך מחושבים הנתונים
תוצאות הבחירות הן התוצאות הרשמיות שפרסמו ועדת הבחירות המרכזית והכנסת, ויש קישור אליהן מכל מערכת בחירות. שיעור ההצבעה הוא מספר המצביעים מתוך בעלי זכות הבחירה. אחוז החסימה הוא החלק מהקולות הכשרים שרשימה נזקקה לו כדי לזכות במנדטים; בבחירות הראשונות לא היה אחוז חסימה.
הישיבה הראשונה של כל כנסת וכל ממשלה עם ראשי הממשלה שלה לקוחות מהנתונים הפתוחים של הכנסת, נכון ל־18 באוקטובר 2026. משך כהונתה של כנסת נמדד מישיבתה הראשונה ועד הישיבה הראשונה של הכנסת הבאה; משך כהונתה של הכנסת המכהנת נמדד עד אותו יום.
משך כהונתה של ממשלה נמדד מהשבעתה ועד השבעת הממשלה הבאה, ולכן הוא כולל את החודשים שבהם היא ממשיכה לכהן אחרי התפטרות או אחרי בחירות, עד שממשלה חדשה מאושרת. הממשלה שהוקמה אחרי בחירות היא הראשונה שהושבעה לפני הבחירות הבאות; כשלא הוקמה ממשלה, הטבלה מציינת זאת.
תוצאות כל הצבעה היסטורית לקוחות מהתיעוד המקושר לצידה. הפס והספירה כוללים את חברי הכנסת שהצביעו בעד, נגד או נמנעו; שאר חברי הכנסת מתוך 120 לא הצביעו.