צבא ההגנה לישראל

1947–1949

הלחימה בין הכוחות היהודיים והערביים החלה בעקבות הצבעת האו״ם על החלוקה בנובמבר 1947. לאחר הכרזת העצמאות במאי 1948 פלשו צבאות ערב השכנים. צה״ל הוקם ב-26 במאי כצבאה המאוחד של המדינה. הסכמי שביתת הנשק ב-1949 ביססו את עצמאות ישראל, במחיר של כ-6,000 הרוגים ישראלים.

1956–1957

ישראל תקפה את הכוחות המצריים ב-29 באוקטובר 1956, על רקע התקפות הפדאיון והגבלות על השיט הישראלי, בתיאום עם בריטניה וצרפת במשבר סואץ. צה״ל כבש את סיני ואת עזה. בלחץ בינלאומי הושלמה הנסיגה במרץ 1957; כוח החירום של האו״ם נפרס בצד המצרי של הגבול.

1967-06-05 – 1967-06-10

לאחר הסלמה אזורית וסגירת מצרי טיראן בידי מצרים, ישראל פתחה במלחמה במבצע מוקד נגד שדות התעופה המצריים. הלחימה התרחבה לירדן ולסוריה. עם הפסקות האש שלטה ישראל בסיני, בעזה, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, וברמת הגולן. הצנחנים הגיעו לעיר העתיקה ולכותל המערבי ב-7 ביוני.

1967–1970

תקופה של חילופי אש ארטילרית, פשיטות וקרבות אוויר, בעיקר סביב תעלת סואץ לאחר מלחמת ששת הימים. מצרים ביקשה לכפות נסיגה ישראלית מסיני; ישראל ביצרה את קו התעלה ותקפה מטרות צבאיות גם בעומק מצרים. אנשי צבא סובייטים סייעו למצרים. הפסקת האש באוגוסט 1970 עצרה את עיקר הלחימה ללא הסדר טריטוריאלי.

1972

השם המקובל למערכה בהובלת המוסד נגד אנשים שישראל קשרה לספטמבר השחור ולאש״ף, לאחר רצח 11 חברי המשלחת הישראלית באולימפיאדת מינכן. במבצע אביב נעורים של צה״ל הותקפו בכירי אש״ף בביירות באפריל 1973. המערכה כללה גם טעות קטלנית: סוכנים הרגו בלילהאמר ב-1973 את אחמד בושיקי, אדם חף מפשע.

1973-10

מצרים וסוריה פתחו במתקפת פתע מתואמת ב-6 באוקטובר, יום הכיפורים. המצרים חצו את תעלת סואץ והסורים תקפו ברמת הגולן. לאחר נסיגות ראשוניות ואבדות כבדות, ישראל עברה להתקפת נגד, חצתה לגדה המערבית של התעלה והתקדמה בסוריה. לאחר הפסקות האש באוקטובר נחתמו הסכמי הפרדת כוחות; המלחמה חשפה כשלים בהתרעה ובהיערכות.

1976-07-03 – 1976-07-04

כוחות ישראליים טסו לאוגנדה לחלץ כ-100 בני ערובה שהוחזקו באנטבה לאחר חטיפת טיסת אייר פראנס 139. המבצע כלל מטוסי הרקולס וכוח קרקעי בפיקוד דן שומרון, כשסיירת מטכ״ל הסתערה על הטרמינל. מפקדה יונתן נתניהו נהרג. המבצע נקרא לאחר מכן מבצע יונתן לזכרו.

1978-03

המבצע נפתח בעקבות פיגוע כביש החוף ופגע בבסיסי אש״ף בדרום לבנון כדי לצמצם התקפות על צפון ישראל. כוחות צה״ל הגיעו לנהר הליטני אך לא נכנסו לצור. 18 חיילים ישראלים נהרגו במבצע. מועצת הביטחון הקימה את יוניפי״ל, וצה״ל נסוג ביוני 1978.

1981-06-07

שמונה מטוסי F-16 ישראליים, בליווי שישה מטוסי F-15, תקפו והשמידו את הכור העיראקי באוסיראק ליד בגדאד. מנחם בגין אישר את התקיפה משום שישראל ראתה בכור נתיב לפיתוח נשק גרעיני עיראקי. המטוסים שבו לישראל. המבצע היה הדוגמה המוקדמת המרכזית לדוקטרינת בגין.

1982–1985

ישראל פלשה ללבנון ב־6 ביוני 1982 במטרה להרחיק את כוחות אש״ף מגבול הצפון. המערכה הגיעה לביירות, שממנה פונו לוחמי אש״ף במסגרת הסכם. בהמשך טבחו אנשי מיליציות נוצריות לבנוניות באזרחים בסברה ושתילה; ועדת כהן קבעה אחריות עקיפה של ישראל והמליצה על העברת שר הביטחון אריאל שרון מתפקידו. ישראל נסוגה לרצועת ביטחון בדרום ב־1985 ויצאה ממנה ב־2000.

1984–1985

רכבת אווירית חשאית הביאה אלפי יהודים מאתיופיה ממחנות פליטים בסודאן לישראל בין נובמבר 1984 לינואר 1985. מטוסי שכר בלגיים הטיסו את העולים דרך אירופה. חשיפת המבצע הביאה את סודאן להפסיקו, ומשפחות נותרו מפוצלות. במרץ 1985 חילץ מבצע אמריקאי נוסף, מבצע שבא, פליטים נוספים.

1991-05-24–1991-05-25

ישראל הטיסה יותר מ־14 אלף יהודים מאתיופיה מאדיס אבבה, כשכוחות מורדים התקרבו לבירה במאי 1991. במבצע השתתפו 34 מטוסים צבאיים ואזרחיים במשך כ־36 שעות. צה״ל, המוסד, משרד החוץ, הסוכנות היהודית ופעילים יהודים מאתיופיה תיאמו את הפינוי בסיוע דיפלומטי אמריקאי.

2002-03–2002-05

ישראל פתחה במבצע ב־29 במרץ 2002 בעקבות גל פיגועי התאבדות, ובהם הפיגוע בליל הסדר במלון פארק בנתניה. כוחות נכנסו לערים ביהודה ושומרון כדי לעצור מחבלים ולפרק את תשתיותיהם. בקרב בג׳נין נהרגו 23 חיילי צה״ל בסך הכול, ובהם 13 במארב ב־9 באפריל.

2006-07-12–2006-08-14

מתקפת חזבאללה מעבר לגבול ב־12 ביולי וחטיפת שני חיילי צה״ל הובילו למלחמה שכללה פעילות אווירית, ימית וקרקעית ישראלית בלבנון וירי רקטות מתמשך של חזבאללה לצפון ישראל. הלחימה הסתיימה בהפסקת אש ב־14 באוגוסט בעקבות החלטה 1701 של מועצת הביטחון. ועדת וינוגרד בחנה לאחר מכן כשלים בקבלת ההחלטות המדינית והצבאית בישראל.

2007-09-05–2007-09-06

מטוסים ישראליים השמידו כור גרעיני בבנייה ליד דיר א־זור בסוריה בלילה שבין 5 ל־6 בספטמבר 2007. המודיעין הישראלי זיהה את המתקן כמיזם בסיוע צפון קוריאה. ישראל הודתה בפומבי בתקיפה במרץ 2018; שמה המבצעי היה ״מחוץ לקופסה״.

2008-12-27–2009-01-18

ישראל החלה בתקיפות אוויריות בעזה ב־27 בדצמבר 2008 בעקבות ירי רקטות מתמשך על יישובים ישראליים. כוחות קרקע נכנסו ב־3 בינואר ופעלו נגד עמדות חמאס, אתרי שיגור ומנהרות בסיוע אווירי וימי. הפסקת האש החד־צדדית של ישראל נכנסה לתוקף ב־18 בינואר; המערכה גרמה גם להרס נרחב בעזה.

2012-11-14–2012-11-21

המערכה בת שמונת הימים בעזה נפתחה בחיסול מפקד הזרוע הצבאית של חמאס אחמד ג׳עברי. ישראל תקפה אתרי שיגור, מחסני נשק ומתקני פיקוד, בעוד חמאס וארגונים נוספים ירו יותר מ־1,500 רקטות, גם לעבר תל אביב וירושלים. כיפת ברזל יירטה 421 רקטות; ארבעה אזרחים ישראלים ושני חיילים נהרגו.

2014-07-08–2014-08-26

ישראל פתחה במבצע בעזה בעקבות התגברות ירי הרקטות ביולי 2014. כוחות קרקע נכנסו ב־17 ביולי כדי להשמיד מנהרות תקיפה חוצות גבול; צה״ל דיווח על השמדת 32 מנהרות במערכה. חמאס וארגונים נוספים המשיכו בירי רקטות במהלך הלחימה, שהסתיימה בהפסקת אש ב־26 באוגוסט לאחר כמה הפוגות שכשלו.

2018–2019

צה״ל החל לחפש מנהרות תקיפה חוצות גבול של חזבאללה בדצמבר 2018 והודיע על גילוי מנהרה שישית בינואר 2019. כוחות הנדסה חשפו ונטרלו את המנהרות. עבודות ההשמדה נמשכו גם לאחר שלב האיתור; המנהרה הגדולה שיצאה מראמיה נאטמה במאי 2019.

2021-05-10–2021-05-21

המערכה בעזה החלה אחרי ירי רקטות של חמאס לעבר ירושלים ב־10 במאי 2021. ישראל תקפה משגרי רקטות, מחסני נשק, מתקני פיקוד ומנהרות תת־קרקעיות, בעוד חמאס והג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני המשיכו לירות על יישובים ישראליים. הפסקת אש נכנסה לתוקף ב־21 במאי; הלחימה לא הביאה לסיום שלטון חמאס.

2022-08-05–2022-08-07

ישראל תקפה את הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני בעזה בעקבות איומיו בפיגועים לאחר מעצר באסם א־סעדי ביהודה ושומרון. בתקיפות נהרגו המפקדים תייסיר ג׳עברי וח׳אלד מנצור; הג׳יהאד האסלאמי ירה רקטות לעבר ישראל. חמאס לא השתתף בלחימה, שהסתיימה בהפסקת אש בתיווך מצרים ב־7 באוגוסט.

2023–2026

המלחמה החלה במתקפה בהובלת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, שבה נרצחו ונהרגו כ־1,200 בני אדם ו־251 נחטפו לעזה. ישראל פתחה בפעולות נגד חמאס וארגונים חמושים נוספים במטרה לפרק את יכולותיהם הצבאיות ולהשיב את החטופים. הלחימה התרחבה ללבנון, לאיראן ולזירות נוספות. לאחר הפסקת האש בעזה באוקטובר 2025 נמשכו פעולות ישראליות לאורך הקו הצהוב. השבת גופתו של רן גואילי ב־26 בינואר 2026 השלימה את השבת החטופים, החיים והחללים.

2024-09-23–2024-11-27

ישראל הרחיבה את המערכה נגד חזבאללה בלבנון בספטמבר 2024 בעקבות תקיפות מתמשכות על צפון ישראל. תקיפה אווירית חיסלה את חסן נסראללה ב־27 בספטמבר; הפעולות הקרקעיות התמקדו בעמדות, במחסני נשק ובמנהרות של חזבאללה בדרום לבנון. הפסקת אש נכנסה לתוקף ב־27 בנובמבר. היא לא סיימה את העימות לצמיתות: לחימה רחבה התחדשה במרץ 2026.

2025-06-13–2025-06-24

ישראל החלה לתקוף יעדי גרעין, טילים ופיקוד באיראן ב־13 ביוני 2025. איראן הגיבה בירי טילים וכטב״מים; ב־19 ביוני פגע טיל במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. ארצות הברית תקפה בנפרד בפורדו, בנתנז ובאספהאן ב־22 ביוני במבצע ״פטיש חצות״. הפסקת אש בתיווך אמריקאי נכנסה לתוקף ב־24 ביוני. זו הייתה המערכה של 2025; ישראל וארצות הברית פתחו במערכה נוספת נגד איראן בפברואר 2026.