איך מצביעים בישראל

מושבי הכנסת

120

מחוז ארצי

1

אחוז חסימה

3.25%

גיל הצבעה

18+

בחירות 2026 בישראל

1. בדקו שאתם זכאים — הרישום אוטומטי

   כל אזרח ישראלי שמלאו לו 18 ביום הבחירות רשאי להצביע. אין הרשמה נפרדת לבוחרים: פנקס הבוחרים מופק אוטומטית ממרשם האוכלוסין 54 ימים לפני יום הבחירות, כך שאזרח הרשום שם עם כתובת בישראל עד אותו מועד (3 בספטמבר 2026 בבחירות אלה) כלול בפנקס.

   טיפ: ככלל אין הצבעה מחוץ לישראל — תכננו להיות בארץ ביום הבחירות.

   מקורות:(1)(2)(3)(4)(5)(6)

2. מצאו את הקלפי שלכם

   לפני הבחירות נשלחת אליכם בדואר הודעה ובה הקלפי שאליה שובצתם, ומשרד הפנים מפעיל שירות מקוון לאיתור הכתובת לפי מספר הזהות ותאריך הלידה. אפשר להצביע רק בקלפי שהוקצתה לכם, לכן בדקו את המיקום לפני היציאה.

   טיפ: בהודעה מצוין גם אם הקלפי נגישה לבוחרים המוגבלים בניידות. בכל יישוב יש לפחות קלפי נגישה אחת, ובוחר שמצבו הגופני אינו מאפשר לו לבצע לבדו את פעולת ההצבעה רשאי להכניס מלווה אחד אל מאחורי הפרגוד.

   מקורות:(1)(2)(3)(4)(5)(6)

3. הביאו תעודה מזהה מקובלת עם תמונה

   ועדת הקלפי מזהה אתכם מול הפנקס לפני שתקבלו מעטפה. אפשר להזדהות בתעודת זהות ישראלית (רגילה או ביומטרית), בדרכון ישראלי בתוקף או ברישיון נהיגה ישראלי בתוקף; חיילים בשירות סדיר או בשירות קבע רשאים להשתמש בתעודה הצבאית התקפה שלהם. יש להביא מסמך מקורי בלבד: צילום או תמונה בטלפון לא יתקבלו.

   מקורות:(1)(2)(3)

4. הצביעו — לבד, מאחורי הפרגוד

   מסרו את התעודה המזהה, קחו את המעטפה הרשמית והיכנסו לבד אל מאחורי הפרגוד. בחרו פתק אחד בלבד, הכניסו אותו למעטפה ושלשלו אותה לקלפי מול הוועדה. אין צורך לסגור את המעטפה.

   טיפ: עד שלושה פתקים זהים נספרים כקול אחד, אבל פתקים של שתי רשימות שונות פוסלים את הקול — וכך גם כתיבה על פתק מודפס. אם הפתקים של הרשימה שלכם אזלו, אפשר לרשום את אותיותיה בעט כחול על פתק רשמי ריק.

   מקורות:(1)(2)(3)(4)(5)

5. הצבעה מחוץ לקלפי שלכם — פתקים מיוחדים

   חיילים בבסיס, שוטרים בתפקיד, מאושפזים, אסירים, עובדי בחירות, בוחרים המוגבלים בניידות (בכל קלפי נגישה שיועדה לכך במיוחד), דיירות במקלטים לנשים, ימאים בכלי שיט ישראליים ודיפלומטים ישראלים המוצבים בחו״ל מצביעים במקום שבו הם נמצאים באמצעות מעטפה כפולה. על המעטפה החיצונית מופיעים פרטי הבוחר, כדי שהוועדה תוכל לוודא שאיש לא הצביע פעמיים לפני שהמעטפה הפנימית והאנונימית מצטרפת לספירה הארצית.

   מקורות:(1)(2)(3)(4)(5)(6)

6. תיהנו מן היום — הוא שייך לבוחרים

   יום הבחירות הוא יום שבתון בתשלום על פי חוק, ורוב הקלפיות פתוחות מ־7 בבוקר עד 10 בלילה (ביישובים שבהם 350 בוחרים או פחות מצביעים מ־8 עד 8). אוטובוסים בין־עירוניים בקווים שאורכם עולה על 15 ק״מ, וכן רכבת ישראל, פועלים בחינם מהערב שלפני הבחירות ועד סיום השירות ביום הבחירות, כדי שבוחרים יוכלו לחזור למקום שבו הם רשומים. ולפי חוק יסוד, בחירות רגילות נערכות ביום שלישי בחודש העברי חשוון: השנה, ביום שלישי, 27 באוקטובר.

   מקורות:(1)(2)(3)(4)(5)

1. 1920

   היישוב מצביע עוד לפני הקמת המדינהאספת הנבחרים

   עשרות שנים לפני העצמאות בחר היישוב היהודי בארץ ישראל פרלמנט משלו: אספת הנבחרים. נשים הצביעו כבר בבחירות הראשונות ב־1920, וכמה נשים אף נבחרו לאספה, באחד המקרים המוקדמים בעולם של מתן זכות בחירה לנשים: צרפת ואיטליה המתינו עד שנות ה־1940, ושווייץ עד 1971.

   מקורות:(1)(2)

2. 25 בינואר 1949

   הבחירות הארציות הראשונותהבחירות לאספה המכוננת

   הבחירות הארציות הראשונות של ישראל נדחו בשל מלחמת העצמאות ונערכו ב־25 בינואר 1949 לאספה המכוננת, שיומיים לאחר כינוסה הראשון הפכה את עצמה לכנסת הראשונה. שיעור ההצבעה עמד על 86.9%. זכות הבחירה הייתה כללית מן היום הראשון: גברים ונשים כאחד הצביעו מגיל 18 על סמך רישומם כתושבים, ותושבים ערבים נכללו בפנקס הבוחרים.

   • פנקס הבוחרים נבנה מן התושבים שנמנו במפקד נובמבר 1948, ולא מרשימת אזרחים: ישראל הסדירה את האזרחות בחוק רק ב־1952, ולכן עולים חדשים שנרשמו כתושבים יכלו להצביע.
   מקורות:(1)(2)(3)(4)(5)(6)(7)

3. בין 1951 ל־1988

   עידן אחוז החסימה של 1%

   מהבחירות לכנסת השנייה ב־1951 ועד 1988, אחת־עשרה כנסות בסך הכול, נזקקה רשימה ל־1% בלבד מן הקולות כדי לזכות במושב, ובכנסות שנבחרו ב־1984 וב־1988 ישבו 15 רשימות בכל אחת. כל ממשלות ישראל, אז כמו היום, היו קואליציות של יותר מסיעה אחת.

   מקורות:(1)(2)(3)(4)

4. 1973

   שיטת בדר–עופר נעשית לחוקחוק בדר-עופר

   חברי הכנסת יוחנן בדר (גח״ל) ואברהם עופר (המערך) שינו את האופן שבו עודפי קולות הופכים למושבים, ואימצו נוסחת ממוצעים גבוהים המיטיבה במידה מתונה עם רשימות גדולות. בכל הבחירות מאז נעשה שימוש בחישוב שלהם.

   מקורות:(1)(2)(3)(4)(5)

5. 1992

   אחוז החסימה עולה ל־1.5%

   לאחר שהכנסת ה־12 נבחרה ב־1988 ובה חמש־עשרה רשימות, הועלה אחוז החסימה לראשונה, ל־1.5%, לקראת הבחירות של 1992: הראשונה מבין שלוש העלאות שנעשו מאז ראשית שנות ה־1990 ברף שנועד להשאיר מפלגות קטנות מחוץ לכנסת.

   מקורות:(1)(2)(3)(4)(5)(6)

6. מ־1996 עד 2001

   ניסוי הבחירה הישירההבחירה הישירה לראשות הממשלה

   ב־1996 וב־1999 הטילו הישראלים שני פתקים, אחד לראשות הממשלה ואחד למפלגה, וב־2001 בחרו בראש ממשלה בלבד. הרפורמה נועדה לחזק את המנצח, אך בפועל הבוחרים פיצלו את הצבעתם, המפלגות הגדולות הצטמקו והרשימות המגזריות התחזקו. הכנסת ביטלה את הבחירה הישירה במרץ 2001, והפתק היחיד למפלגה חזר בבחירות של 2003.

   • ההצבעה בפברואר 2001 הייתה בחירות מיוחדות לראשות הממשלה בלבד — הפעם היחידה שבה יצאו הישראלים לקלפיות בלי לבחור כנסת.
   מקורות:(1)(2)(3)(4)(5)

7. 2004

   אחוז החסימה עולה ל־2%

   הרף לכניסה לכנסת הועלה שוב, הפעם ל־2% מן הקולות הכשרים.

   מקורות:(1)(2)(3)

8. מרץ 2014

   חוק המשילות: 3.25%חוק המשילות

   אחוז החסימה זינק ל־3.25%, בפועל כארבעה מושבים, ותומכיו טענו שמספר קטן יותר של מפלגות יהפוך את המערכת הפוליטית ליציבה יותר. לקראת הבחירות של 2015 הוא דחף ארבע מפלגות ערביות להתמודד ברשימה משותפת אחת, ואותו רף של 3.25% חל גם ב־2026.

   מקורות:(1)(2)(3)(4)(5)

9. בין 2019 ל־2022

   חמש מערכות בחירות בארבע שנים

   הישראלים הלכו לקלפיות חמש פעמים בין אפריל 2019 לנובמבר 2022. כל אחת מן ההצבעות האלה נערכה על גבי נייר ונספרה ידנית, ושיעור ההצבעה באחרונה שבהן, בנובמבר 2022, עמד על 70.63%.

   מקורות:(1)(2)(3)(4)

10. 27 באוקטובר 2026

    הבאה בתור: הכנסת ה־26

    הישראלים חוזרים לקלפיות כדי לבחור את הכנסת ה־26 — הפעם ה־26 שבה בחרה המדינה בחופשיות את הפרלמנט שלה מאז 1949. בעמוד הזה נמצא בדיוק כל מה שבוחר בפעם הראשונה צריך לדעת לקראת אותו יום שלישי.

    מקורות:(1)(2)(3)(4)