יחסי חוץ

ארצות הברית הכירה בישראל ב־14 במאי 1948. מזכר ההבנות הביטחוני מ־2016 חל על שנות הכספים 2019–2028 ומקצה מדי שנה 3.3 מיליארד דולר למימון צבאי ו־500 מיליון דולר להגנה מפני טילים, בכפוף להקצבות הקונגרס. לפי USTR, הסחר הדו־צדדי בסחורות ובשירותים הסתכם ב־54.2 מיליארד דולר ב־2025.

ישראל ומערב גרמניה כוננו יחסים דיפלומטיים ב־12 במאי 1965. זיכרון השואה, פיצויים, חילופי מדע ושיתוף פעולה ביטחוני הם מרכיבים מרכזיים ביחסים. ישראל מסרה לגרמניה את מערכת חץ 3 המבצעית הראשונה שלה ב־3 בדצמבר 2025; המיירט פותח במשותף עם ארצות הברית.

בריטניה וישראל חתמו במרץ 2023 על מפת דרכים לשיתוף פעולה בסחר, בטכנולוגיה ובביטחון. בריטניה הכירה בפלסטין ב־21 בספטמבר 2025. בספטמבר 2026 היא הודיעה על תוכניות להגביל סחר עם יישובים ישראליים ביהודה ושומרון; ישראל התנגדה לצעדים והודיעה על צעדי נגד, ובהם סגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים. ב־8 באוקטובר 2026 נמשכה נוכחות בריטית מצומצמת באותו בניין: ישראל תיארה אותה ככוח משימה של שבעה דיפלומטים, ואילו בריטניה כינתה אותה ״הנציגות הבריטית, ירושלים״.

צרפת וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים ב־1949; חילופי מדע והקהילות היהודיות ודוברות הצרפתית מקיימים קשרים ארוכי שנים. צרפת הכירה בפלסטין ב־22 בספטמבר 2025. ב־8 בספטמבר 2026 צרפת, בריטניה וקנדה הודיעו על תוכניות לאסור יבוא מיישובים ישראליים מעבר לקו הירוק, וישראל התנגדה לכך.

איטליה הכירה בישראל בינואר 1949. הקשרים כוללים מחקר מדעי, סחר וחילופי תרבות. ב־14 באפריל 2026 הודיעה ראש הממשלה ג׳ורג׳ה מלוני על השעיית החידוש האוטומטי של הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני. ההחלטה נגעה למסגרת הצבאית, והיחסים הדיפלומטיים נמשכו.

הודו וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים ב־29 בינואר 1992. שיתוף הפעולה כולל ביטחון, חקלאות, מים וטכנולוגיה. בביקור נרנדרה מודי ב־25–26 בפברואר 2026 שודרגו היחסים לשותפות אסטרטגית מיוחדת, והוסכם להרחיב שיתוף פעולה בטכנולוגיות מתפתחות, במחקר חקלאי ובסחר. המשא ומתן להסכם סחר חופשי נמשך ביולי 2026.

הונגריה חידשה יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל ב־18 בספטמבר 1989, לאחר ניתוקם ב־1967. במאי 2026 היא ביטלה את פרישתה המתוכננת מבית הדין הפלילי הבין־לאומי. ב־1 ביוני אישר בית הדין שהונגריה תישאר צד לאמנת רומא, בשינוי ממדיניות הממשלה הקודמת.

צ׳כוסלובקיה הכירה בישראל במאי 1948 וסיפקה נשק והכשרה צבאית במלחמת העצמאות. היחסים, שנותקו ב־1967, חודשו ב־9 בפברואר 1990. ישראל כוננה יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה הצ׳כית העצמאית ב־1 בינואר 1993. השותפות כוללת סחר, ביטחון, מחקר וחילופי תרבות.

ארגנטינה וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים ב־31 במאי 1949. בביקורו באפריל 2026 חזר חאבייר מיליי על התוכנית להעביר את שגרירות ארגנטינה לירושלים. בבדיקה באוקטובר 2026, המדריך הדיפלומטי הרשמי עדיין מציין שהשגרירות בהרצליה; ההכרזה על העברה אינה מעידה שהיא הושלמה.

יוון וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים ב־1990. שיתוף הפעולה כולל הכשרה ביטחונית, תיירות, אנרגיה וביטחון ימי. בפסגה בירושלים ב־22 בדצמבר 2025 הסכימו יוון, קפריסין וישראל להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני, להגן על תשתיות ימיות ולקדם חיבורי אנרגיה, תוך המשך מתכונת 3+1 עם ארצות הברית.

ישראל וקפריסין כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים לאחר עצמאות קפריסין ב־1960. שיתוף הפעולה כולל אנרגיה, תיירות, כיבוי אש, בריאות וביטחון. קפריסין משתתפת במסגרת המשולשת עם יוון וישראל ומתאמת את מסדרון הסיוע הימי אמלתאה עם ישראל ושותפים בין־לאומיים. חיבורי החשמל והגז המוצעים הם פרויקטים נפרדים, שלכל אחד מהם לוחות זמנים לאישור ולבנייה.

אזרבייג׳ן וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים ב־7 באפריל 1992. אזרבייג׳ן חנכה רשמית את שגרירותה בישראל ב־29 במרץ 2023. בשיחות בבאקו ב־26 בינואר 2026 דנו שתי הממשלות בשיתוף פעולה בסחר, באנרגיה, בחקלאות, בניהול מים, בתיירות ובבינה מלאכותית.

הסכם הסחר החופשי בין קנדה לישראל נכנס לתוקף ב־1997, ועדכונו ב־2019. לפי נתונים רשמיים בקנדה, הסחר הדו־צדדי בסחורות ב־2025 עלה על 2.1 מיליארד דולר קנדי. קנדה הכירה בפלסטין ב־21 בספטמבר 2025, ובספטמבר 2026 הצטרפה לבריטניה ולצרפת בהכרזה על תוכניות להגביל יבוא מיישובים ישראליים מעבר לקו הירוק, שישראל התנגדה להן.

אוסטרליה וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים ב־1949. הקשרים כוללים סחר, מחקר ומזכר הבנות בתחום הסייבר שנחתם בינואר 2019. אוסטרליה הכירה בפלסטין ב־21 בספטמבר 2025 והצהירה שלחמאס לא יהיה תפקיד שלטוני. ישראל התנגדה להכרה וטענה שהיא מעניקה פרס לחמאס במקום לקדם הסדר במשא ומתן.

יפן וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים ב־1952. אמנת ההשקעות ביניהן נכנסה לתוקף ב־2017, ובנובמבר 2022 הן החלו בבדיקה משותפת של הסכם שותפות כלכלית אפשרי. ב־28 בינואר 2026 נערך בטוקיו הדיאלוג המדיני־צבאי החמישי שלהן, שעסק ביחסים הדו־צדדיים ובביטחון האזורי.

קוריאה הדרומית וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים ב־10 באפריל 1962. הסכם הסחר החופשי נכנס לתוקף ב־1 בדצמבר 2022. קרן המו״פ התעשייתי קוריאה–ישראל, שהוקמה ב־2001 מכוח הסכם דו־צדדי מ־1998, תומכת במחקר ופיתוח משותפים של חברות משתי המדינות.

ברזיל וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים ב־1949. הסכם הסחר החופשי מרקוסור–ישראל נכנס לתוקף בברזיל באפריל 2010; לפי נתוני ברזיל, הסחר הדו־צדדי ב־2025 הסתכם ב־1.9 מיליארד דולר. ישראל הורידה את דרג הייצוג באוגוסט 2025 לאחר שברזיל לא אישרה את השגריר המוצע. אתר השגרירות מציג את רשא עותמאני כממונה על השגרירות.

מצרים וישראל חתמו על הסכם השלום ב־26 במרץ 1979, בעקבות הסכמי קמפ דייוויד מ־1978. ההסכם סיים את מצב המלחמה וקבע את נסיגת ישראל מסיני. סחר, חקלאות וגז טבעי מקשרים בין הכלכלות. בינואר 2026 אישרו שותפי לווייתן הרחבת כושר הפקה כדי להגדיל את אספקת הגז לישראל, למצרים ולירדן.

ישראל וירדן חתמו על הסכם השלום ב־26 באוקטובר 1994. הוא מכונן יחסים דיפלומטיים והסדרים בנושאי גבולות, ביטחון, מים, סחר ותחבורה. סעיף 9 מכיר בתפקידה המיוחד של ירדן במקומות הקדושים למוסלמים בירושלים. הקצאות המים והסכמים לאספקה נוספת הם הסדרים נפרדים; ההסכם אינו מקנה לירדן ריבונות בירושלים.

ישראל ואיחוד האמירויות כוננו יחסים דיפלומטיים במסגרת הסכמי אברהם בספטמבר 2020 והחליפו שגרירים ב־2021. הסכם השותפות הכלכלית המקיפה נכנס לתוקף ב־1 באפריל 2023. הוא כולל סחורות, שירותים וסחר דיגיטלי, עם הפחתות מכס מיידיות בחלק מהמוצרים והדרגתיות באחרים.

בחריין הצטרפה להסכמי אברהם בספטמבר 2020. הודעה משותפת מ־18 באוקטובר כוננה יחסים דיפלומטיים לצד הסכמים בנושאי סחר, תעופה, כספים, תקשורת וחקלאות. המגעים נמשכו: יורש העצר וראש הממשלה סלמאן בן חמד אאל ח'ליפה קיבל את השגריר הישראלי שמואל רבל ב־25 בדצמבר 2025.

מרוקו וישראל חידשו יחסים רשמיים בדצמבר 2020. הקשרים כוללים מורשת יהדות מרוקו, תיירות, סחר ושיתוף פעולה ביטחוני. לאחר פסגה בהשתתפות ארה״ב ב־16 בספטמבר 2026, ישראל הודיעה על הסכמה לשדרג את הנציגויות לשגרירויות, למנות שגרירים ולהרחיב טיסות. השלמת הסכמי הגנה על השקעות ומניעת כפל מס נקבעה כיעד לסוף 2026.

סודאן הכריזה על כוונתה לנרמל יחסים עם ישראל באוקטובר 2020 וחתמה על הצהרת הסכמי אברהם ב־6 בינואר 2021. הסכם נורמליזציה דו־צדדי מלא לא הושלם. ההפיכה באוקטובר 2021 ומלחמת האזרחים שהחלה באפריל 2023 עצרו את התהליך.

לערב הסעודית אין יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. ריאד קשרה נורמליזציה למדינה פלסטינית, והדיפלומטיה האמריקאית קשרה את הסוגיה לשיתוף פעולה ביטחוני וגרעיני אזרחי. ביולי 2026 טראמפ שב וביקש את הצטרפות סעודיה להסכמי אברהם. סעודיה פתחה את המרחב האווירי לכל המובילים האזרחיים ביולי 2022, לרבות טיסות ישראליות.

עומאן אירחה ראשי ממשלה ישראלים, ובהם יצחק רבין, שמעון פרס ובנימין נתניהו, אך אין לה יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. בפברואר 2023 פתחה את המרחב האווירי לכל המובילים האזרחיים העומדים בתנאים, ואפשרה מעבר טיסות ישראליות. עומאן מקיימת ערוצים דיפלומטיים עם איראן ותיווכה במשא ומתן בין ארה״ב לאיראן.

ישראל החלה לתקוף יעדי גרעין, טילים ופיקוד באיראן ב־13 ביוני 2025. איראן הגיבה בירי טילים וכטב״מים; ב־19 ביוני פגע טיל במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. ארצות הברית תקפה בנפרד בפורדו, בנתנז ובאספהאן ב־22 ביוני במבצע ״פטיש חצות״. הפסקת אש בתיווך אמריקאי נכנסה לתוקף ב־24 ביוני. זו הייתה המערכה של 2025; ישראל וארצות הברית פתחו במערכה נוספת נגד איראן בפברואר 2026.

איראן סיפקה נשק, מימון והכשרה לארגונים התוקפים את ישראל, ובהם חיזבאללה, חמאס והחות'ים. הפיקוח הגרעיני נותר בלתי פתור: בהצהרה מ־9 בספטמבר 2026 דיווחו צרפת, גרמניה, בריטניה וארה״ב כי סבא״א לא קיבלה גישה למתקני הגרעין המוצהרים מאז יוני, ולא את המידע הדרוש לאימות מצב החומר הגרעיני של איראן.

ישראל הרחיבה את המערכה נגד חזבאללה בלבנון בספטמבר 2024 בעקבות תקיפות מתמשכות על צפון ישראל. תקיפה אווירית חיסלה את חסן נסראללה ב־27 בספטמבר; הפעולות הקרקעיות התמקדו בעמדות, במחסני נשק ובמנהרות של חזבאללה בדרום לבנון. הפסקת אש נכנסה לתוקף ב־27 בנובמבר. היא לא סיימה את העימות לצמיתות: לחימה רחבה התחדשה במרץ 2026.

הלחימה נמשכה ב־2026 למרות ניסיונות נוספים להפסקת אש. חיזבאללה הוא ארגון חמוש בלבנון, נפרד מהמדינה הלבנונית ומצבאה.

המלחמה החלה במתקפה בהובלת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, שבה נרצחו ונהרגו כ־1,200 בני אדם ו־251 נחטפו לעזה. ישראל פתחה בפעולות נגד חמאס וארגונים חמושים נוספים במטרה לפרק את יכולותיהם הצבאיות ולהשיב את החטופים. הלחימה התרחבה ללבנון, לאיראן ולזירות נוספות. לאחר הפסקת האש בעזה באוקטובר 2025 נמשכו פעולות ישראליות לאורך הקו הצהוב. השבת גופתו של רן גואילי ב־26 בינואר 2026 השלימה את השבת החטופים, החיים והחללים.

החות'ים, הנתמכים בידי איראן, שולטים בחלק ניכר מצפון תימן. מאז 2023 הם תקפו את ישראל בטילים ובכטב״מים ושיבשו שיט בים האדום, ובעקבות זאת נערכו תקיפות ישראליות ומבצעים ימיים בינלאומיים. הפסקת האש בתיווך עומאן במאי 2025 חלה על ארה״ב והחות'ים, ולא על ישראל. תקיפות החות'ים על ישראל התחדשו במלחמת איראן במרץ 2026.

לאחר נפילת בשאר אל־אסד בדצמבר 2024, ישראל הציבה כוחות באזור החיץ בגולן ותקפה נכסים צבאיים סוריים, בנימוק של איומים על ביטחונה. בשיחות בפריז בתיווך ארה״ב ב־6 בינואר 2026 הוסכם על מנגנון תקשורת להפחתת הסלמה ולמגעים נוספים. השיחות נמשכו ב־2026, אך המחלוקות על פריסת הכוחות הישראליים ועל הסכם ביטחוני רחב נותרו בלתי פתורות.

לעיראק אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל. חוק מ־2022 מפליל נורמליזציה, לרבות קשרים מדיניים ומסחריים. ארגונים חמושים הנתמכים בידי איראן ופועלים בעיראק תקפו מטרות ישראליות ואמריקאיות. פירוקם מנשק או שילובם בכוחות המדינה נותרו במחלוקת ב־2026; כוחות הגיוס העממי מורכבים מסיעות שונות, שקשריהן עם איראן אינם אחידים.

טורקיה הכירה בישראל ב־1949. היחסים הידרדרו בחדות במלחמת עזה: טורקיה השעתה סחר דו־צדדי בסחורות במאי 2024 והכריזה על הגבלות נמלים ותעופה באוגוסט 2025. ההגבלות האוויריות לא חלו על טיסות אזרחיות במעבר. בפברואר 2026 הוחמרו גם כללי מסמכי המקור המזכים בהעדפות מכס, ששימשו לסחר עקיף דרך אירופה. ישראל התנגדה להגבלות.

לקטר אין יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. נציגות מסחרית ישראלית פעלה בדוחה מ־1996 עד שקטר הורתה על סגירתה בינואר 2009. קטר אירחה את הלשכה המדינית של חמאס ותיווכה במשא ומתן על חטופים והפסקות אש. ישראל תקפה את מנהיגי חמאס בדוחה ב־9 בספטמבר 2025; נתניהו הביע לאחר מכן צער על מות אזרח קטרי והבהיר שחמאס היה היעד.

הרשות הפלסטינית הוקמה ב־1994 במסגרת תהליך אוסלו לשלטון עצמי מוגבל. סמכויותיה והסדרי הביטחון משתנים בין אזורים ביהודה ושומרון. רפורמת התשלומים לאסירים ולמשפחות מבצעי פיגועים נותרה במחלוקת: עבאס הורה על מערכת לפי נזקקות בפברואר 2025; ביקורת חיצונית ב־2026 מצאה הפרדה משמעותית מהמערכת הישנה, ואילו ישראל וארה״ב טענו שהתשלומים נמשכו בערוצים אחרים. ארה״ב האריכה סנקציות אשרה בספטמבר 2026.

הסכמי אברהם החלו בהסכמים שחתמו ישראל, איחוד האמירויות ובחריין בספטמבר 2020. מרוקו חידשה את היחסים בהמשך אותה שנה. סודאן חתמה על ההצהרה בינואר 2021, אך טרם השלימה הסכם נורמליזציה דו־צדדי. קזחסטן הצטרפה למסגרת בנובמבר 2025, לאחר שכבר כוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל ב־1992.

I2U2 מפגיש את הודו, ישראל, איחוד האמירויות וארצות הברית. פסגת המנהיגים הראשונה נערכה ב־14 ביולי 2022, עם הצעות להשקעה בביטחון תזונתי, אנרגיה, מים, תחבורה, בריאות וטכנולוגיה. בפברואר 2026 חזרו הודו וישראל על מחויבותן לשותפות.

IMEC הוצע במזכר מספטמבר 2023 לחיבור הודו, חצי האי ערב ואירופה באמצעות ספנות, מסילות ותשתיות אנרגיה. ישראל וירדן נכללות בתוואי המתוכנן אך לא חתמו על אותו מזכר. הודו וישראל דנו בקידום היוזמה בפברואר 2026. המסדרון המתוכנן עדיין אינו רשת תחבורה רציפה שהושלמה.

פורום הגז של מזרח הים התיכון, שמושבו בקהיר, מאגד את קפריסין, מצרים, צרפת, יוון, ישראל, איטליה, ירדן ופלסטין לשיתוף פעולה בגז טבעי. בישיבת השרים ביוני 2026 נדונו חיבורי אנרגיה אזוריים, ושר האנרגיה של ישראל מונה לנשיא לתקופה אוגוסט 2026–יוני 2027. האיחוד האירופי, ארה״ב והבנק העולמי משתתפים כמשקיפים.

פורום הנגב צמח מהפסגה שנערכה בשדה בוקר במרץ 2022 בהשתתפות ישראל, ארה״ב, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. מסגרת שיתוף הפעולה אומצה בנובמבר 2022, וקבוצות עבודה נפגשו בינואר 2023 לדון בפרויקטים אזוריים. פסגת שרים נוספת שתוכננה במרוקו ב־2023 נדחתה.

ישראל התקבלה לאו״ם ב־11 במאי 1949 בהחלטה 273 של העצרת הכללית. החברות מקנה לישראל זכות הצבעה בעצרת והשתתפות במוסדות האו״ם. להמלצות העצרת, להחלטות מחייבות של מועצת הביטחון ולפסיקות בתי דין בינלאומיים יש תוקף משפטי שונה; יש לקרוא הצבעות הנוגעות לישראל בהקשר מוסדי זה.

הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל נכנס לתוקף ביוני 2000. ב־2025 היווה האיחוד 31.7% מסחר הסחורות של ישראל: 43.3 מיליארד אירו, ובהם 15.3 מיליארד יבוא אירופי מישראל ו־28 מיליארד יצוא אירופי לישראל. הנציבות הציעה להשעות הטבות סחר בספטמבר 2025; עד ספטמבר 2026 ההצעה לא אומצה, על רקע מחלוקות בין המדינות החברות.

ישראל הצטרפה ל־OECD ב־7 בספטמבר 2010. הארגון משווה נתונים כלכליים וחברתיים ובוחן מדיניות ציבורית. הסקר על ישראל מ־2025 עסק בתגובת המשק למלחמה, ביוקר המחיה, בתשתיות, בחינוך, בתעסוקה ובבינה מלאכותית.

ישראל הצטרפה לדיאלוג הים־תיכוני של נאט״ו בפברואר 1995. השותפות מספקת מסגרת להתייעצות מדינית ולשיתוף פעולה ביטחוני מעשי עם מדינות שאינן חברות בברית. ישראל אינה חברה בנאט״ו ואינה נהנית מהתחייבות ההגנה הקולקטיבית שסעיף 5 לאמנה הצפון־אטלנטית מעניק למדינות החברות.

ישראל הצטרפה לארגון הסחר העולמי ב־21 באפריל 1995, לאחר שהשתתפה בקודמו, GATT, מ־5 ביולי 1962. החברות כוללת התחייבויות בסחר בסחורות ובשירותים, קניין רוחני, בחינת מדיניות סחר ויישוב סכסוכים. רשימות המכס ונתוני הסחר של ישראל מתפרסמים ברשומות הארגון.

משרד הביטחון דיווח על חוזי יצוא ביטחוני שנחתמו ב־2025 בהיקף 19.2 מיליארד דולר, כמעט 30% יותר מב־2024. אירופה היוותה 36%, אסיה והפסיפיק 32%, המזרח התיכון וצפון אפריקה 15%, צפון אמריקה 13%, ואמריקה הלטינית ואפריקה 2% כל אחת. טילים, רקטות והגנה אווירית היוו 29% מהסכום. אלה הסכמים חדשים, שאספקתם נפרסת לעיתים על פני שנים, ולא שווי הציוד שנשלח ב־2025.

סין וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים ב־24 בינואר 1992. הקשרים המסחריים כוללים את נמל המפרץ שמפעילה SIPG, שנפתח בחיפה ב־2021; זהו מסוף נפרד מחברת נמל חיפה. המחלוקות המדיניות נמשכות: במרץ 2026 התנגדה סין לתקיפות ישראל וארה״ב באיראן, בעוד ישראל תיארה את המערכה כמענה לאיומי הגרעין והטילים האיראניים. הרצוג נפגש עם ואנג יי בבאקו ב־15 באוקטובר 2026 לשיחה על היחסים בין המדינות ועל ההתפתחויות באזור; הוא העלה את האיומים מצד איראן ושלוחיה.

היחסים הדיפלומטיים המלאים עם ברית המועצות חודשו ב־18 באוקטובר 1991. ישראלים דוברי רוסית והקהילות היהודיות ברוסיה מקיימים קשרי תרבות ומשפחה. פוטין ונתניהו דנו באיראן בינואר 2026. רוסיה מקיימת גם שותפות אסטרטגית עם איראן, הכוללת שיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני; ישראל נתונה לתקיפות טילים איראניות ורואה ביכולות הצבאיות של איראן איום ביטחוני מרכזי.