מערכת המשפט
בית המשפט העליון בירושלים, היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, ובתי הדין הדתיים המסדירים מעמד אישי.
בית המשפט העליון
רשומות: 11
בית המשפט העליון יושב בירושלים. הוא דן בערעורים ובשבתו כבג״ץ בעתירות נגד רשויות ציבוריות. להלן מבחר פרופילים של שופטים מכהנים ולשעבר.
יצחק עמית
נשיא בית המשפט העליון מאז 2025 ושופט בבית המשפט מאז 2009. למד משפטים באוניברסיטה העברית, עסק בעריכת דין בחיפה, מונה לבית משפט השלום בחיפה ב-1997 ולשופט קבוע בבית המשפט המחוזי ב-2002.
פעילות בולטת
- נמנה עם הרוב של שמונה מול שבעה שופטים שביטל ב-1 בינואר 2024 את תיקון הסבירות מ-2023 לחוק-יסוד: השפיטה.
מכהן
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:123נעם סולברג
המשנה לנשיא בית המשפט העליון מאז 2025 ושופט בבית המשפט מאז 2012. בוגר משפטים באוניברסיטה העברית. עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה לפני שמונה לבית משפט השלום בירושלים ב-1998 ולבית המשפט המחוזי ב-2005.
פעילות בולטת
- התנגד לביטול תיקון הסבירות מ-2023 לחוק-יסוד: השפיטה, בפסק הדין שניתן ברוב של שמונה מול שבעה ב-1 בינואר 2024.
מכהן
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:123דוד מינץ
שופט בית המשפט העליון מאז 2017, בעל רקע בליטיגציה אזרחית ובדיני חדלות פירעון. קודם לכן כיהן בבתי משפט השלום והמחוזי בירושלים.
רקע
נולד באנגליה ב-1959 ועלה לישראל ב-1970. שירת כקצין שריון במסגרת ישיבת ההסדר הר עציון. למד משפטים באוניברסיטה העברית, מונה לבית משפט השלום בירושלים ב-1998 ולמחוזי ב-2009, ולשופט בבית המשפט העליון ביוני 2017.
פעילות בולטת
- התנגד לביטול תיקון הסבירות מ-2023 לחוק-יסוד: השפיטה, בפסק הדין שניתן ברוב של שמונה מול שבעה ב-1 בינואר 2024.
מכהן
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:12יעל וילנר
שופטת בית המשפט העליון מאז אוקטובר 2017, לאחר כהונה בבתי משפט השלום והמחוזי בחיפה.
רקע
נולדה ב-1959. סיימה שירות לאומי בקריית שמונה ב-1978 ולימודי משפטים באוניברסיטה העברית ב-1982. כיהנה בבתי משפט השלום והמחוזי בחיפה לפני מינויה לבית המשפט העליון באוקטובר 2017.
פעילות בולטת
- התנגדה לביטול תיקון הסבירות מ-2023 לחוק-יסוד: השפיטה, בפסק הדין שניתן ברוב של שמונה מול שבעה ב-1 בינואר 2024.
מכהן
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:12יוסף אלרון
שופט בית המשפט העליון בשנים 2017–2025, לאחר שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה.
רקע
סיים לימודי משפטים באוניברסיטת בקינגהאם ב-1983. מונה לשופט בבית משפט השלום בחיפה ב-1994 ובבית המשפט המחוזי בחיפה ב-2003; מונה לנשיא המחוזי ב-2013 ולשופט בבית המשפט העליון ב-2017.
פעילות בולטת
- התנגד לביטול תיקון הסבירות מ-2023 לחוק-יסוד: השפיטה, בפסק הדין שניתן ברוב של שמונה מול שבעה ב-1 בינואר 2024.
כיום
פרש מבית המשפט העליון בספטמבר 2025, בהגיעו לגיל הפרישה הקבוע בחוק, 70.
לשעבר
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:123אלכס שטיין
שופט בית המשפט העליון מאז אוגוסט 2018. נולד בקישינב ב-1957 ועלה לישראל ב-1973. בעל תארים במשפטים מהאוניברסיטה העברית ודוקטורט מאוניברסיטת לונדון. לימד באוניברסיטה העברית ובבתי הספר למשפטים קרדוזו וברוקלין.
פעילות בולטת
- התנגד לביטול תיקון הסבירות מ-2023 לחוק-יסוד: השפיטה, בפסק הדין שניתן ברוב של שמונה מול שבעה ב-1 בינואר 2024.
מכהן
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:12עופר גרוסקופף
שופט בית המשפט העליון מאז מרץ 2018. נולד ב-1969, למד משפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב והשלים תואר שני במשפטים בהרווארד. לימד באוניברסיטת תל אביב וכיהן בבית המשפט המחוזי מרכז החל מ-2009.
פעילות בולטת
- נמנה עם הרוב של שמונה מול שבעה שופטים שביטל ב-1 בינואר 2024 את תיקון הסבירות מ-2023 לחוק-יסוד: השפיטה.
מכהן
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:12ח'אלד כבוב
השופט המוסלמי הראשון שמונה במינוי קבוע לבית המשפט העליון, ב-2022. נולד ביפו ב-1958, מונה לבית משפט השלום בנתניה ב-1997 ולבית המשפט המחוזי בתל אביב ב-2003. עבודתו במחוזי כללה תיקי פשיעה כלכלית ותיקים מסחריים.
פעילות בולטת
- נמנה עם הרוב של שמונה מול שבעה שופטים שביטל ב-1 בינואר 2024 את תיקון הסבירות מ-2023 לחוק-יסוד: השפיטה.
מכהן
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:123דפנה ברק-ארז
שופטת בית המשפט העליון מאז מאי 2012. נולדה בארצות הברית ב-1965 וגדלה בישראל מאז 1966. השלימה את תאריה במשפטים באוניברסיטת תל אביב, שירתה כקצינה בפרקליטות הצבאית וכיהנה כדקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטה.
פעילות בולטת
- נמנתה עם הרוב של שמונה מול שבעה שופטים שביטל ב-1 בינואר 2024 את תיקון הסבירות מ-2023 לחוק-יסוד: השפיטה.
מכהן
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:12אהרן ברק
שופט בית המשפט העליון בשנים 1978–2006 ונשיאו בשנים 1995–2006. פרשנותו לחוקי היסוד מ-1992 תרמה לביסוס הביקורת השיפוטית על חקיקה רגילה. היקפה של סמכות זו מוסיף לעמוד במוקד הדיון החוקתי.
רקע
נולד ב-1936 בקובנה, ליטא, שרד את השואה כילד בגטו קובנה, הוברח בשק ונחבא אצל משפחה ליטאית עד לשחרור. עלה לארץ ישראל המנדטורית ב-1947, למד באוניברסיטה העברית, כיהן כפרקליט המדינה (1975-78), ונתמנה לבית המשפט העליון ב-1978. כנשיא (1995-2006) הוביל את בית המשפט בתקופה שלאחר חוקי-היסוד 1992 ופסיקת בנק המזרחי המאוחד (1995) שביססה את הביקורת השיפוטית.
פעילות בולטת
- בנק המזרחי המאוחד נ' מגדל (1995): ביסוס סמכות בית המשפט לבטל חוקים רגילים הפוגעים בחוקי-היסוד 1992, 'המהפכה החוקתית'
- ישב במשלחת הישראלית לשיחות השלום בקמפ דייוויד עם מצרים ב-1978 כיועץ משפטי
- מחבר יצירות מצוטטות בינלאומית ביניהן 'שופט בחברה דמוקרטית' ו'פרשנות תכליתית במשפט'
לשעבר
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:123אסתר חיות
נשיאת בית המשפט העליון בשנים 2017–2023. למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב ומונתה לבית משפט השלום בעיר ב-1990. לאחר כהונה בבית המשפט המחוזי מונתה לשופטת בפועל בעליון ב-2003 ולשופטת קבועה ב-2004.
פעילות בולטת
- נמנתה עם הרוב של שמונה מול שבעה שופטים שביטל ב-1 בינואר 2024 את תיקון הסבירות מ-2023 לחוק-יסוד: השפיטה.
לשעבר
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:12משרד היועץ המשפטי לממשלה
רשומות: 2
היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה עוסקים בייעוץ למדינה, בייצוגה ובפיקוח על התביעה הציבורית, ולכל אחד תחומי אחריות משלו במערכת המשפט.
גלי בהרב-מיארה
היועצת המשפטית לממשלה מאז פברואר 2022 והאישה הראשונה שמונתה לתפקיד. בעבר כיהנה כפרקליטת מחוז תל אביב לעניינים אזרחיים ולאחר מכן עבדה במגזר הפרטי. התפקיד כולל ייעוץ משפטי לממשלה, ייצוג המדינה בערכאות ופיקוח על מערכת התביעה.
כיום
ב-15 ביולי 2026 הכנסת אישרה חוק המשנה את תוקפן המחייב של חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בעניינים שאינם פליליים ואת כללי הייצוג הנפרד של הממשלה בערכאות. מועד כניסתו לתוקף נקבע ל-1 בינואר 2027.
מכהן
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:123עמית איסמן
פרקליט המדינה מאז 2021. בעבר כיהן כפרקליט מחוז חיפה. הממשלה אישרה את מינויו הקבוע ביוני 2021 לפי המלצת שר המשפטים גדעון סער. פרקליטות המדינה מנהלת הליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים בשם המדינה.
מכהן
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:123בתי הדין הדתיים
רשומות: 3
הרבנים הראשיים ובתי הדין הרבניים הממלכתיים, הדנים לפי ההלכה במסגרת סמכותם החוקית. לקהילות המוסלמיות, הנוצריות והדרוזיות מערכות שיפוט דתיות נפרדות.
דוד יוסף
נבחר לרב הראשי הספרדי ב-29 בספטמבר 2024 לכהונה בת עשר שנים. בנו של הרב עובדיה יוסף, מחבר סדרת ״הלכה ברורה״ ולשעבר רב שכונת הר נוף בירושלים. מכהן גם כנשיא בית הדין הרבני הגדול.
מכהן
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:123קלמן בר
נבחר לרב הראשי האשכנזי בסיבוב השני ב-31 באוקטובר 2024 לכהונה בת עשר שנים. למד ולימד בישיבת כרם ביבנה, שירת בחטיבת הנח״ל וכיהן כרבה הראשי של נתניה מ-2014 ועד בחירתו לתפקיד הארצי.
מכהן
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:123בתי הדין הרבניים
בתי הדין הרבניים הממלכתיים דנים לפי ההלכה במסגרת הסמכויות שהחוק מעניק להם. חוק שיפוט בתי דין רבניים מ-1953 מקנה להם סמכות ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל שהם אזרחי המדינה או תושביה. על החלטות בתי הדין האזוריים ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול בירושלים.
פעילות בולטת
- בית המשפט העליון סוקר החלטות בתי הדין הרבניים רק על בסיס מינהלי וסמכות שיפוטית צרים, ושומר על הסמכות ההלכתית המהותית של בתי הדין הדתיים
- מערכות בתי דין דתיות מוכרות על ידי המדינה קיימות במקביל לקהילות מוסלמיות (שריעה), נוצריות (כנסייה) ודרוזיות, לכל אחת סמכות בענייני מעמד אישי בקהילתה
כיום
חוק שאושר ב-24 במרץ 2026 מאפשר לבתי הדין הרבניים והשרעיים לשמש בוררים בסכסוכים אזרחיים מסוימים בהסכמת כל הצדדים. סמכות הבוררות אינה כוללת עניינים פליליים ומינהליים, הליכים שהמדינה או רשות מקומית צד להם וסכסוכים בין בני זוג או בני זוג לשעבר.
מכהן
עמוד מלא · שתפו את הפרופיל הזה ←מקורות:12