גוש טורקיה-קטאר-פקיסטן מציב אתגר לישראל
JPost דיווח ב-4 ביולי ב-13:34 שעון ישראל כי טורקיה, קטאר ופקיסטן מתגבשות כגוש סוני מתואם בעל השפעה גוברת על מדיניות המזרח התיכון של הנשיא טראמפ ועמדה עוינת בגלוי כלפי ישראל. ניתוחים קודמים של JPost, Ynetnews ומכון משגב מתארים מערכים סוניים חופפים סביב ערב הסעודית, טורקיה, קטאר ופקיסטן אחרי המלחמה באיראן, אף שהם חלוקים בשאלה עד כמה הציר רשמי או עמיד. זמן ישראל, בציטוט Axios וחדשות 12, דיווח שטראמפ לחץ על מנהיגים אזוריים להצטרף להסכמי אברהם אחרי אותה מלחמה. מבחינת ישראל, התשובה האסטרטגית ברורה: להעמיק את מחנה הודו-איחוד האמירויות-הסכמי אברהם, לחשוף רשתות הקשורות לחמאס ולהשאיר את וושינגטון מעוגנת בעובדות הביטחון הישראליות.
מקורות
הבדלים בדיווח
המקורות מסכימים על העובדות המשותפות: טורקיה וקטאר נעות בדרכים שאנליסטים ישראלים רואים כעוינות אסטרטגית או בעייתיות; פקיסטן וערב הסעודית מרכזיות בכמה ניסוחים מתפתחים של ביטחון סוני; והסכמי אברהם או נורמליזציה הם משקל הנגד הדיפלומטי הפרו-ישראלי המרכזי. הם חלוקים על החברות והבשלות: JPost מציג את טורקיה, קטאר ופקיסטן כליבת הגוש, כשערב הסעודית ומצרים נמשכות אליו; מאמר הדעה ב-JPost אומר שהבסיס הוא ההסכם הסעודי-פקיסטני, עם טורקיה וקטאר כתוספות אפשריות, ושציר כזה עדיין אינו קיים; Ynetnews מתאר גוש סוני נוקשה של ערב הסעודית, קטאר, טורקיה ופקיסטן; משגב אומר שאותה נרטיבת גוש קיימת אך טוען שהמלחמה באיראן חשפה את חולשותיה המבניות; זמן ישראל מדווח על שיחה רחבה יותר של טראמפ עם ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטאר, פקיסטן, טורקיה, מצרים, ירדן ובחריין ולא על גוש קבוע.
תגובות
טוען התבטאויות…