שופט שאל מדוע מבקשים להגביל את חקירת מנדלבליט במשפט נתניהו

ב־28 באוקטובר קיבל רוב שופטי ההרכב את התנגדות התביעה להרחבת חקירת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, למרות הסתייגויותיו של השופט משה בר-עם. המחלוקת נגעה לשאלה אם ההגנה רשאית לשאול על פעולות חקירה שבוצעו לאחר שמנדלבליט נתן את אישוריו. החקירה הקודמת עסקה בפעולות שקדמו לאישורים ובשלב מתן האישורים עצמו. התובעת יהודית תירוש טענה כי החקירה צריכה להתמקד בעניינים הנחוצים לבחינת אישורי היועץ המשפטי לממשלה, ולא לפתוח לבירור רחב יותר את התהליכים הפנימיים בפרקליטות. היא אמרה כי צוותים בחנו את חומרי החקירה, וכי שאלות על חומר שחסר בתיק החקירה יש להפנות לחוקרים, ולא לראות בהן הוכחה לכך שמנדלבליט הוטעה. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן השיבה כי מנדלבליט אמר שלא עיין בחלק מהחומר, לרבות תמלילים. השופט משה בר-עם אמר כי הסוגיות שעלו בעדות נראות רלוונטיות לטענת ההגנה בדבר הגנה מן הצדק, וכי הימנעות מבירורן עלולה להותיר פער בתשתית העובדתית. בר-עם שאל: ״איך אפשר להתעלם מכך שיועץ משפטי לממשלה לשעבר מעיד על פעולות בלתי חוקיות?״ שאלתו התייחסה לעדות שנשמעה בבית המשפט; היא לא קבעה שפעולת חקירה מסוימת הייתה בלתי חוקית. בסופו של דבר מנע רוב שופטי ההרכב את קו החקירה הזה, בעוד בר-עם נותר במיעוט. לאחר ההחלטה ביקש סנגורו של נתניהו לסיים את הדיון כדי שההגנה תוכל להיערך מחדש. חילופי הדברים באו לאחר עדות קודמת שבה תיאר מנדלבליט כיצד אישר נושאים לחקירה תוך שמירה על תפקידו כמפקח. הוא אמר כי ציפה שפעולות חקירה משמעותיות יובאו בפניו, בעוד שלחוקרים נותר שיקול דעת. בר-עם שאל קודם לכן אם אישורים מפורטים יותר היו מבהירים את הגבולות. המחלוקת ביום רביעי עסקה בהיקף שבו תוכל ההגנה לחקור את יישום האישורים האלה.